בצה"ל ובמשרד האוצר כבר מבינים שעודף המגוייסים לצה"ל והאבטלה הסמויה שרווחת בצה"ל עולה למשק הון תועפות הן משום הצורך לתחזק את החיילים שפחות זקוקים להם והן משום שאותם חיילים מצטרפים לשוק העבודה באיחור דבר שגורע מרווחי המשק.

בעקבות כך נראה שבצה"ל ובאוצר מובילים למעשה מדיניות של קיצור השירות עבור החיילים שצה"ל פחות נזקק לשירותם והארכת שירות קבע בתשלום מלא עבור חיילים שלהם צה"ל נזקק כגון לוחמים בחטיבת הקומנדו ובתפקידים נוספים. כזכור, כבר ב-2015 הוחלט לקצר את שירותם משלוש שנים ל–32 חודשים, וב–2020 יקוצר השירות בחודשיים נוספים, בצה"ל מביעים שביעות רמון מהתוכנית, וכבר חושבים על הקיצוץ הבא לפיו שירות החיילים ימשך שנתיים בלבד והוא אמור להביא לכך שצעירים רבים ייצאו מוקדם יותר ללימודים אקדמאים ויקדימו את הצטרפותם לשוק העבודה. לפי הערכות, המשק ירוויח מכך 12-10 מיליארד שקלים בשנה.

התנגדויות למהלך כבר נרשמות מגזרת הקואליציה, השר גלנט המיועד אולי בעתיד לתפקיד שר הבטחון צוטט כבר בעבר: ''קיצור נוסף בשירות החובה - סכנה לביטחון ישראל, אתנגד לנושא בכל תוקף בקבינט ובממשלה'' וגם ליברמן בזמנו התנגד לכך, אך נראה שהמהלך ממשיך להבחן בגזרת האוצר ובצה"ל עקב התועלות המרובות העומדות לצידו.

כידוע החוק מחייב את כל הצעירים מגיל 18 להתגייס לצבא אך שילוב של גידול באוכלוסייה והכנסת טכנולוגיה בלחימה תוך הפחתת השימוש בכוח אדם גורם לכך שבכל שנה מתגייסים יותר חיילים בעוד שהצורך בחיילים קָטֵן. בעקבות זאת ניתן לראות תופעות רווחות של אבטלה סמויה וגלויה בצבא, כמובן שאת המובטלים יש להאכיל ולתקצב במשכורת ומקומם בשוק העבודה נפקד כך שהעלויות גדלות ומתעצמות לחינם.

במסגרת ההסכם, לוחמים ביחידות מיוחדות (כגון סיירת מטכ"ל, שלדג, הקומנדו הימי, יחידת 669 ויחידת הכלבנים עוקץ) מתחייבים כיום לשרת שמונה שנים, שבמהלכן יקדישו שנתיים ללימודי תואר ראשון. כמו כן, הצבא קיבל אלפי תקנים שמאפשרים לגייס לוחמים בחטיבת הקומנדו, בפלוגות המובחרות של חטיבות החי"ר ובפיקוד הזוטר של החטיבות הלוחמות לשירות קבע זוטר שיימשך עד שנה וחיילים שאינם בתקנים אלו יתגייסו לשנתיים בלבד.