אז אחרי עוד תקופת מטחי טילים על שדרות וסביבתה, שוב פעם קיבלנו סוף כמעט ידוע מראש - כניעה צורמת לחמאס. אחרי צרור של איומים מצד הממשלה, שלא היו מביישים את "שערי גהינום יפתחו" של איסמאעיל האנייה, שוב פעם התחושה הכואבת הזאת שהממשלה רואה אדום יותר בדם של תושבי ת"א משל תושבי שדרות (ראה ערך 'צחי הנגבי').

בתור יליד ותושב שדרות 25 שנה, ראיתי ושמעתי הכל. גדלתי לתוך המציאות הזאת. נוכחתי להבין שכאשר נתקוף בעוצמה - נקבל שקט. כשנדבר, נקשיב וניתן מתנות לטרור - נקבל טילים, פצועים בגוף ובנפש, וגם הרוגים. בהחלט יצא לכולנו מכל חור אפשרי בגוף אמירות בסגנון "יש דברים שאתם לא יודעים". בוודאי שאנחנו לא יודעים הכל, וטוב גם שלא נדע. אבל עם כל הכבוד, ויש כבוד עצום לרצון הטוב ולעשיה של הממשלה בפיתוח כלכלת ישראל ויחסי ישראל בעולם, החיים של תושבי שדרות והדרום הם לא הפקר, וגם לא יהיו הפקר!

ראש הממשלה התמכר לשקט הזמני, לשיטת "כיבוי שריפות", לשיחות, לדיבורים ולמשא ומתן בכל מצב. יש גורמים רציונאלים שטוב ונכון לדבר איתם, אבל כאן זה לא המקרה! עם ארגוני טרור אסור לדבר! קל וחומר לתת להם פרס של מליוני שקלים בתמורה להיותם רוצחים! יש מצבים בהם פשוט אסור לחשוב ולחשוב ולחשוב, אלא לתקוף ולתקוף ולתקוף בעוצמה! זאת בושה וחרפה שאנחנו נמצאים בסדר עדיפויות כלכך נמוך, אם בכלל בסדר עדיפות כלשהו!

המדינה בוערת, המציאות כואבת והממשלה מאכזבת. קשה. הכל נכון. אבל. ויש אבל ענק! עם כל הכאב, הבלבול והעצבים, צריך לדעת גם לשמור על ההיגיון הבריא שלרוב מאפיין את הימין דווקא. צריך לזכור מי אנחנו. אסור לתת למצב של "הכל רק לא ביבי". אסור!

נכון, ביבי אכזב בפעם המי יודע כמה, ואין שום בעיה לבחור באחר, אבל לא בכל אחד! השמאל הקיצוני חוגג עכשיו. מאושר. מבחינתו, חמאס כרגע משחק לו את התפקיד שלו בעצמו. השמאל הקיצוני הוזה בדעתו החולנית שבמידה וניתן לפלסטינים את יהודה ושומרון (במקרה המתון), כל המחבלים יהפכו ברגע לאוהדי ישראל וישלחו לנו מגשי בקלאווה ופרחים כל שישי בצהריים. כמובן שכל בר דעת מבין שזה טמטום, וחלילה במקרה של שמאל קיצוני בשלטון, נקבל את חמאס בפריסה ארצית. וההמשך ברור לכל.

עם הכל התסכול והעצבים הסופר מוצדקים, חשוב גם לשמור על העקרונות שלנו ולא לתת לחמאס את מה שהוא רוצה, שזה הנהגת שמאל פרו-פלסטינית.

ממשלת שמאל זאת ממשלה עם ח"כים ומקבלי החלטות מחבלים (אחמד טיבי שר הביטחון, חנין זועבי שרת החינוך וכו'). קחו את זה לאן שתרצו, אבל זה המצב שאסור לתת לו לקרות. וזה יכול לקרות.

נ.ב, מפלגת העבודה זה גם שמאל.

לא לאבד את זה חברים!