יאיר נתניהו הגיש תביעה לפיצוי כספי נגד רועי חזן, הנהג שהקליטו בסתר ומסר את ההקלטה לתקשורת. יאיר, דורש פיצוי כספי של מיליון ש״ח.

בכתב התביעה צוין כי, ״התובע אינו איש ציבור והוא מעולם לא בחר לעצמו תפקיד הכרוך באובדן הפרטיות והאלמוניות. התובע הוא אדם פרטי לחלוטין, אשר תפקידו של אביו מחייב אותו להקריב קורבנות אישיים. בנסיבות ייחודיות אלה, חובת הסודיות והאמונים שחבים הגורמים הנותנים את השירותים לתובע מתעצמת בעשרות מונים. גורמים אלה חייבים לעשות כל שביכולתם כדי להקנות לתובע תחושת ביטחון ולאפשר לו להתנהל באופן טבעי, כפי שהיה נוהג לולא היו לצדו. כל הפרה של חובה זו פוגעת פגיעה קשה בתובע, אך לא רק בו אלא גם באינטרס של כלל הציבור הישראלי. אובדן האמון במעטפת השירותים שמספקת מדינת ישראל מצד מי שזקוקים לשירותים אלה מתוקף תפקידם, עשוי להוביל לפגיעה קשה בביטחון המדינה, והדברים ברורים מעצמם״.

עוד צוין בתביעה כי, ״כפי שנראה להלן, הנתבע – ששימש כנהגו של התובע בתקופה הרלוונטית – הפר את אמונו של התובע; פגע בפרטיותו; הכפיש את שמו הטוב וגרם לו לעוגמת נפש של ממש, הכל למען בצע כסף, באופן המקים לתובע מספר עילות תביעה״.   

ב. העובדות

1. 6. ביום 31.7.2015 נסע התובע יחד עם כמה מחבריו לבילוי משותף במספר מסעדות ומקומות בילוי בעיר תל אביב.
2. 7. הנתבע (יחד עם מאבטח) הצטרף לתובע וחבריו, מתוקף תפקידו כנהג של התובע.
3. 8. באותו ערב, לאחר שהתובע שתה מספר משקאות אלכוהוליים, נערכה שיחה אישית בין התובע לבין חבריו בנושאים שונים, שכללה, בין היתר, התייחסות למידע פרטי הנוגע לצנעת חייו של הנתבע. 
4. 9. הנתבע שמע את השיחה שנערכה בין התובע לבין חבריו, שכן כאמור, מתוקף תפקידו התלווה לתובע, אך לא היה צד לה. 
5. 10. ביום 7.1.2018, מספר שנים לאחר האירועים המתוארים לעיל, נדהם התובע לגלות כי השיחה האישית שקיים עם חבריו הוקלטה שלא כדין על ידי הנתבע. הדברים נודעו לתובע בעקבות פנייה מצד מר גיא פלג, כתב חברת החדשות הישראלית בע"מ (להלן: חברת החדשות), שביקש לקבל את תגובתו לכתבת תחקיר במסגרתה תפורסם ההקלטה.
6. 11. ואכן למחרת הפנייה, ביום 8.1.2018, פורסמה ההקלטה על ידי חברת החדשות. 
7. 12. פרסום הדברים התפשט כאש בשדה קוצים כאשר כל ערוצי התקשורת המרכזיים (והלא מרכזיים) מפרסמים את דבר הקלטת בראש חוצות ובכותרות ראשיות; בליווי תיאורים וסופרלטיבים שונים. הפרסום חרג מגבולותיה של מדינת ישראל, וזכה לכותרות גם בעיתונות העולמית. 
8. 13. זמן קצר לאחר מכן, התפרסם בתקשורת כי הנתבע מסר לחברת החדשות את ההקלטה בה נשמע התובע עבור בצע כסף. עוד התברר כי במשך תקופה ארוכה ניסה הנתבע למכור את הקלטת ללא הצלחה, עד שחברת החדשות הסכימה לשלם לו.
9. נתניהו טוען בתביעתו כי הנהג מקימים לו מספר עילות תביעה: לשון הרע ופגיעה בשם הטוב, פגיעה בפרטיות, עשיית עושר ולא במשפט,  רשלנות והפרת חובה חקוקה.

ד. הנזקים והסעדים המבוקשים:

1. 34. מבין הדרכים השונות שבהן אדם עלול לבייש את זולתו, הוצאת דיבתו רעה באמצעות הלשון היא הקשה והחמורה ביותר: "יותר בושת בדברים מבושת של חבלה... אין דבר גדול כלשון הרע ודיבה שאדם מוציא על חברו" (פסקי הרא"ש, בבא קמא, ח, טו).  
2. 35. אין צורך לומר, כי הפרסום האמור גרם לנזק שקשה להפריז בחומרתו למוניטין, לשם הטוב, ולתדמיתו של התובע, שהם מנכסיו המשמעותיים ביותר, כמוסבר לעיל – בעקבות פרסום הקלטת צומצמה דמותו של התובע לאירוע אחד, ולשיחה אחת. 
3. 36. בנוסף, נלווית לפרסום גם תחושת ההשפלה הקשה בעיני הבריות. 
4. 37. מאז פרסום ההקלטה התובע התקשה לצאת את ביתו במשך חודשים; נמנע כמעט לחלוטין מהגעה לאירועים חברתיים ופומביים. יתרה מזו, התובע חווה תחושה קשה של פגיעה באמון וחשדנות – הוא חושש לשוחח בחופשיות עם אנשים; והוא חרד שמא יקליטו דברים נוספים שיאמר ויוציאו גם אותם מהקשרם.
5. 38. אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד מתבקש לזמן את הנתבע לדין ולחייבו לשלם לתובע פיצוי בסך של 1,000,000 ₪ בגין הפגיעה הקשה בשמו הטוב; עוגמת הנפש; הפגיעה בפרטיותו והמצוקה שנגרמה לו עקב הפרסום. 
6. 39. לחלופין בלבד, מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את הנתבע לשלם לתובע את כפל הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בסעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע ובסעיף 29א(ב)(2) לחוק הגנת הפרטיות בגין כל פרסום ופרסום; לחלופי חילופין, מתבקש בית המשפט הנכבד לפסוק לטובת הנתבע את הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בסעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע ובסעיף 29א(ב)(1) לחוק הגנת הפרטיות בגין כל פרסום ופרסום.