"על כן עשה ה' יתברך שכשנקבע סדר הקדושה בפיזור ופסיחה – היה דבר זה בחפזון גדול, להורות שדבר זה אי אפשר להיות קבוע כי אם צורך שעה. וסדר הקדושה עצמו היה דוחק שיחזור מהרה ובחפזון לסדרו הנאות, דהיינו שתיקבע הקדושה בדרך צירוף וחיבור על ידי קיבוץ מחנה ישראל במקום אחד...ובזה נקבע בלבבם לדעת שעיקר המטרה של קדושת ישראל היא קדושתם העצמית בקיום התורה והמצוות". (הראי"ה קוק, מדבר שור) תקציר הלכות ועצות מעשיות לפסח מאת רס"ן הרב אבי שיש, רב גרעין "אורות חנן" – רחובות ורב עוצבת עידן: הכנות בערב פסח: לערוך את השולחן כדי שיוכלו להתחיל מיד שחוזרים מהתפילה. ראוי לשים כלים נאים כדרך חירות. קיטל (לפי המנהג), לצלות את הזרוע לבשל ביצה ויש שנוהגים אח"כ לצלותה, להכין חרוסת. יש שעושים מתפוחים, תאנים, אגוזים, רימונים, שקדים, קינמון, זנגוויל (ג'ינגר), יין אדום זכר לדם. להכין מרור, לשטוף חסה מגידול מיוחד ללא חרקים. (מי שנוהג לאכול חזרת (חריין) שיטחן בערב פסח, וטוב לפתוח את הכלי על מנת שירד החריפות מעט. להכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך חירות, הסבה לצד שמאל מומלץ על כריות וכו'. להכין אגוזים,שקדים והפתעות לילדים. יש נוהגות להדליק את הנרות מבעוד יום כמו בערב שבת. יש נוהגות להדליק את הנרות קודם הסעודה הדלקה זו צריכה להיות על ידי העברת אש מאש דולקת. מברכת ברכת להדליק נר של יום טוב וברכת שהחיינו. יש נוהגות שלא לברך שהחיינו ולצאת ידי חובה בקידוש. ליל הסדר: המצוות העיקריות: 1. מצות סיפור יציאת מצרים 2. ד' כוסות. 3. אכילת מצה 4. אכילת מרור. חייבים הסבה: 1. אכילת המצה 2. שתיית הד' כוסות חובה להסב. ההסבה מעכבת. ההסיבה היא על שמאלו על גבי כרים וכסתות, בשעת הדחק אפשר להיסב על ברכי חבירו. קערת הסדר: יש נוהגים כמנהג הרמ"א לסדר את הקערה באופן שאינו מעביר על המצוות, ומה שקודם במצוות הסדר מניח בסמוך לו. כרפס ומי מלח ולמעלה מהן ג' מצות ולמעלה מהן את המרור והחרוסת ולמעלה מהן את הזרוע והביצה. יש נוהגים כמנהג האר"י מניחים את ג' המצות ועליהם את הזרוע בימין ואת הביצה בשמאל ואת המרור באמצע כעיו סגול. ומתחתם בסגול נוסף חרוסת בימין כרפס בשמאל ובאמצע חזרת. קדש המצווה הראשונה – כוס ראשון מד' כוסות ומקיימים זאת בקידוש. ימזוג כל אחד לרעהו על מנת לנהוג דרך חירות. קודם שיקדש יכוון לצאת ידי חובה מצות קידוש ומצות ד' כוסות, ומברך שהחיינו, -ושותה בהסבה. שיעור כל כוס מארבע הכוסות רביעית שיעור הגר"ח נאה 86 סמ"ק ושיעור החזו"א 150 סמ"ק. ראוי לשתות את כל הכוס, בדיעבד אם שתה רוב כוס יצא לכתחילה נכון לשתות רוב כוס בבת אחת. מצווה לחזר אחר יין אדום, אם היין הלבן משובח יותר מן היין האדום יקח יין לבן. ורחץ נוטלים ידיים ללא ברכה כדין כל דבר שטיבולו במשקה. צריך להקפיד בכל הדינים הנוהגים בנטילת ידים לפת חוץ מן הברכה שעל נטילה זו לא מברכים כרפס לוקח תפו"א או פטרוזיליה או דבר אחר כל אחד כמנהגו וטובל את תפוח האדמה והפטרוזיליה במי מלח . נוטל ידיו בלא ברכה, ייקח מהכרפס עדיף פחות מכזית (כדי שלא יתחייב בבורא נפשות), מברך בורא פרי האדמה – ויכוון לפטור בברכה זו את המרור שיאכל אח"כ. יחץ לוקח מצה אמצעית ובוצע לשתים החלק הגדול הוא האפיקומן, משמרו עטוף – זכר "למשארותם צרורות בשמלותם". ע"פ מנהג האר"י יש לבצוע את המצה כאשר החלק הגדול בצורת האות ו והחלק הקטן בצורת האות ד. החלק הקטן של המצה משאיר בקערה, ובזה יקיים אח"כ מצות אכילת מצה. יש נוהגים שהילדים הקטנים חוטפים את האפיקומן שעל ידי זה לא יישנו ויתעוררו לשאול שאלות. מגיד מצוה עיקרית בלילה סיפור יציאת מצרים כל המרבה הרי זה משובח. יש לומר את כל ההגדה בלשון שמבינים כל המשפחה לקיים האמור והגדת לבנך. מגביה הקערה מתחילת הא לחמא עניא עד מה נשתנה. יש אומרים כהא לחמא עניא. יש שאומרים הא כלחמא עניא. לפני שאלת מה נשתנה מסלקין הקערה או מכסין הקערה, ומוזגים כוס שני. ימזוג כל אחד לרעהו על מנת לנהוג בדרך חירות, יאמר את ההגדה במתינות ובביאור, כשאומרים דם ואש ותימרות עשן וכן כשמזכירים את עשרת המכות, וכן כשמזכירים את סימני רבי יהודה, נוהגים לזרוק מעט יין מן הכוס. יש נוהגים לעשות זאת באמצעות האצבע הסמוכה לאגודל, ויש נוהגים באמצעות הקמיצה, ויש נוהגים מהכוס עצמה. כשמגיע למצה זו יגביה המצות ובמרור זה יגביה המרור. כשאומר פסח שהיו אבותינו אוכלים אין להגביה את הזרוע. כשמגיע "לפיכך אנחנו חייבים להודות".... מנהג האשכנזים להגביה את הכוס עד גאל ישראל, ומברך בורא פרי הגפן. שותה כוס שני בהסבה. למנהג האשכנזים מברכים על כוס שנייה. רחצה נוטל ידיו לסעודה ומברך על נטילת ידים. מוציא מצה אכילת מצה-דאורייתא. נוטל בידיו המצה העליונה והמצה התחתונה וביניהם את החצי הפרוסה, ומברך המוציא ועל אכילת מצה, -בין ברכת המוציא לאכילת מצה שומט מידיו את המצה התחתונה ומברך על אכילת מצה רק על העליונה והחצי, יאכל בהסיבה ב' כזיתים תוך כדי אכילת פרס - מינימום ארבע דקות, יאכל מב' החתיכות גם מהמצה השלימה וגם מהמצה החצויה ויצרפם לשני הכזיתים ויאכל בהסיבה וישתדל לגמור תוך ארבע דקות. ב' כזיתים לכתחילה 2/3 מצת עבודת מכונה בדיעבד 1/3 מצת עבודת מכונה. מרור לוק כזית מרור (חסה או חריין) טובל בחרוסת (ואין מברך בורא פרי האדמה כיון שכבר בירך על הכרפס) ואוכל בלא הסיבה. כורך לוקח מהמצה התחתונה כזית (כדי לקיים מצוה בשלושת המצות) , כזית מרור (וטובל המרור בחרוסת), וכורכן יחד ואוכלן בהסיבה. ואח"כ אומר זכר להלל וכו'. שולחן עורך שמחת יו"ט... אזהרה –לשמור מקום לאפיקומן כדי שיהא נאכל על השובע, המשנה ברורה אומר שהאוכל אם נפשו קצה באכילה זו לא יצא ידי חובה. לשער את הזמן כדי להספיק לאכול את האפיקומן קודם חצות הלילה. צפון ייקח המצה השמורה ויאכל כזית בהסיבה, לכתחילה תוך 4 דקות. אחר אפיקומן אין לאכול ולשתות מלבד מים. ברך ימזוג כל אחד לרעהו כוס שלישית על מנת לנהוג בדרך חירות יש להדיח ולשטוף הכוס קודם ברכת המזון, מברך על הכוס ברכת המזון, הלל לאחר ששתה כוס של ברכת המזון ימזוג כל אחד לרעהו כוס רביעית על מנת לנהוג בדרך חירות. נוהגים למזוג כוס נוסף – כוס של אליהו. יש נוהגים לפתוח את דלת הבית ולעמוד כשאומרים שפוך חמתך. ממשיך בהלל – בהודו ובאנא ד' באם יש שלשה גדולים יאמר בעל הבית כמו בבית הכנסת הודו ואחריו הצבור יאמר נא וכו', וכן באנא ד' יאמר אנא ד' ויאמרו אחריו וכו' . לאחר שגמר את ההלל שותה כוס רביעית בהסיבה. נרצה לאחר הסדר נוהגים לומר פיוטים כל מקום כפי מנהגו. יהי רצון שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים, לשנה הבאה בירושלים.