הועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' קיימה דיון מיוחד על מצוקת האחיות: תת תקינה, כריעה תחת עומס לא אנושי, שכר נמוך, וחשיפה לאלימות מתמשכת וזאת בהמשך לשורה ארוכה של דו"חות מבקר המדינה אשר עסקו בנושא. בדו"ח המבקר התפרסם כי שיעור האחיות ל-1,000 נפש בישראל ירד מ-6.0 בשנת 2004, ל-4.9 בשנת 2015. זאת, שעה שבתקופה המקבילה עלה שיעורן במדינות ה-OECD (בממוצע) מ-8.1 ל-9.3. המחסור, על פי המבקר, "גורם לשחיקת הצוות, לפגיעה בתפקוד מערכת הבריאות, ולירידה באיכות השירות הרפואי."

ח"כ שלי יחימוביץ: "כל אחות שאני פוגשת מתארת מציאות בלתי נסבלת של שחיקה, אלימות מתמדת, שכר רעב, ועומס מסביב לשעון. אחות בישראל פשוט עובדת פי שתיים יותר מאשר מאחות בOECD. מה שהן צריכות לשאת הוא בלתי נסבל. אין עוד מקצוע כ"כ קשה. כמובן שלהקטנת השירות הציבורי, הרעבת מערכת הבריאות, ואידאולוגיית הממשלה יש אחריות למצב; אבל כיוון שהאחיות מאוגדות ויש להן כוח באיגוד מקצועי חזק, אני לא מבינה מדוע ההסתדרות לא מרימה ראש, ומתעדפת את הנושא עד שכל המדינה תרעד. אפעל יחד עם יו"ר הקואליציה דודי אמסלם, שמזדהה עם המצוקה, ומשרד הבריאות, להאיץ הסדרת מעמד האחיות בישראל בחקיקה ראשית".

יו"ר הקואליציה, ח"כ דודי אמסלם: "השאלה התמוהה ביותר בסיפור היא איך מול נתוני מדינות OECD שאוחזים בתקן גבוה יותר לאחיות – קבע משרד הבריאות תקן אחר? ליוויתי לצערי באחרונה ידיד בבית חולים וחד משמעית ראיתי כי אם המשפחה לא נמצאת עם החולה כל הזמן, הוא פשוט יכול למות. זה ממש לא מתקבל על הדעת. עוד מעט יצטרכו המשפחות גם להביא את התרופות לבתי החולים. אני לא חושב שיש במאבק למען האחיות עניין של קואליציה ואופוזיציה. הן הבסיס של מערכת הבריאות ונלחם למענן".

לדיון בוועדה הגיעו אחיות רבות מבתי החולים בכל הארץ שהשמיעו את מצוקתם הקשה ואת העובדה שהמצב הקטסטרופאלי כרוך בחיי אדם:

חנה רומנו, אחות ראשית מיון ביה"ח 'מאיר': "אתמול בלילה מתה לנו ילדה בת 24 – בתור אחראית משמרת לא היה לי זמן לדבר עם האמא. לא אני ולא כל איש צוות אחר כי במקביל היה איש עם אירוע מוחי, חולה בהתקף לב שבסכנת חיים ואירועים נוספים. אנו חווים יום יום את זה במשמרות הצפופות והבלתי נסבלות שאנו עוברים. חולים שוהים במיון ממוצע 10 שעות. יש כאלו ששוהים שעות עם טיטולים ספוגי שתן וצואה שלא מחליפים להם. זה איום ונורא ושאף אחד לא יחשוב שאנשים לא מתים כי אין כוח אדם. אני יוצאת בכל משמרת מחדר המיון עם דמעות בעיניים! אף אחת מחברותיי לא רוצה לעבוד במיון עם כל הקושי שאנו חווים. מי שמחזיק את מערכת הבריאות אלו הן האחיות. ביום שנצעק 'עד כאן', הכל יקרוס".

מיכאלה קורצקי, מיילדת בסורקה: "אצלנו בבית החולים יש 17,772 לידות בשנה – 1500 לידות וזה 28 לידות במשמרת עם 7 מיילדות בלבד. התקינה מדברת על 161 לידות בשנה למיילדת, ואצלנו כבר מזמן כל מיילדת חצתה את 200 הלידות בשנה. אנחנו לא יכולות להיות עם היולדות והתינוק רגע אחרי שהסתיים התהליך וקרה לא אחת שהתינוק הפסיק לנשום, יולדת דיממה ולא היה אף אחד שראה כי ברחנו למישהי שהייתה צריכה ללדת. יש קבוצות נגד המיילדות שאנו לא עושות את חווית הלידה והן צודקות כי מגיע להן אבל אין מי שייעשה את זה להן כי אין מיילדות - אנו בחוסר אדיר!".

איריס שפיגל, אחות חדר ניתוח מביה"ח איכלוב: "נוספו לנו אינספור מדדים שאנחנו צריכים להכניס לתוך המחשב. אלו דברים שיוצרים נתק ביננו לבין המטופל ובמקום יותר זמן להיות אתו והמשפחה, אנחנו במחשב. היום כל אחות עושה מה ששלוש אחיות עשו בעבר נוסף לכך שהיא גם סניטר ומנקה. הפסקות אוכל ושירותים הפכו כבר לפריבילגיה".

אחיות נוספות השמיעו בוועדה טענות כי כל עת נוסף בבתי החולים מטלות ונהלים חדשים אך התקינה במקביל זהה לשנת 1996, "לרופאים יש את הכוח והם לא קיבלו את המשימות. הכול נפל עלינו האחיות. תמונת המצב שיש לנבחרי ציבור על הנעשה בבתי החולים לא נכונה כי הם מקבלים שירות אחר", אמרה האחות מיכל ברמי.

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו: "לאחרונה נחתם הסכם תוספת לעוד 100 אחיות במחלקות שונות ועוד 208 אחיות למיונים. המטרה שלנו היא להוציא רבים מהחולים מבתי החולים לטיפול בתוך הקהילה. בנוגע לאלימות הגואה בבתי החולים, אנחנו מתגברים הצבת שוטרים בכל בתי חולים ויש גם חוזר מנכ"ל שיחייב מעתה את המערכת בכל מקום להחזיק אבטחה מיוחדת".

 האחות הראשית במשרד הבריאות, ד"ר שושי גולדברג: "היעד המרכזי של משרד הבריאות בהגדלת האחיות בא לידי ביטוי שזה השבוע החלו מעל 4000 לימודי אחיות כאשר סיימו עתה את המסלול 3000 מועמדים. מקצוע האחיות מעוגן בצורה חוקית ואנו עובדים לנסח חוק חדש טוב שיותר שיצא לדרך כבר בשבוע הקרוב".