בית משפט השלום בת"א (השופטת ערקובי) קיבל את עמדת פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), שייצגה את הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, ודחה את ערעורה של חברת טיב טעם רשתות בע"מ כנגד חיובה לשלם עיצום כספי בסך 235,000 ש"ח. העיצום הוטל על החברה מכח חוק הגנת הצרכן, בגין הפרות שונות ובכללן אי סימון מחירים על מוצרים והטעיה במחיר. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה למערערת ביום 16.4.15 על כוונתה להטיל עיצום כספי בגין הפרה שהתקיימה בסניפי ראשל"צ מזרח, ראשל"צ מערב וחולון ברשת המוכרת בין השאר בשר טרף. הטלת העיצומים הייתה בגין הפרות של אי סימון מחיר על גבי מוצרים שונים וכן הפרות בגין פערי מחיר בין המחיר המסומן על המוצר לבין המחיר בקופה. במסגרת הודעת הרשות צוין כי העיצום כלל תוספת של 50% בגין ביצוע ההפרות בנסיבות מחמירות, וכי הרשות חילקה את המוצרים הנמכרים ברשתות הקמעונאיות ל-12 קטגוריות שנקבעו ע"י הלמ"ס והוטל עיצום אחד בכל סניף בגין פערי מחיר על גבי מוצרים בעלי אותו מק"ט. ביום 26.7.15 הגישה החברה טיעון מטעמה לרשות, במסגרתו טענה, בין היתר, כי נקטה פעולות לצורך הבטחת סימון המחירים, כי מדובר ביישום ראשון של הליכים אכיפה מנהלית נגדה, וכי יש להטיל עיצום אחד בגין מספר הפרות הנובעות ממסכת עובדתית אחת, לצד טענות נוספות. הרשות קיבלה את טענות החברה בחלקן, וביום 20.9.15 נקבע, בין היתר, כי סכום העיצום יופחת מסך של 618,000 ש"ח לסך של 235,000 ש"ח, כי אין לחייב את החברה בעיצום מוגדל בגין הפרה בנסיבות מחמירות ועוד. החברה הגישה ערעור על החלטת הרשות לדחות חלק מטענותיה, לבית משפט השלום. בית משפט השלום בת"א קיבל בהחלטתו את עמדת המדינה, ולצד הקביעה כי תקיפת החלטות הרשות תהיה על יסוד השיקולים המנהליים לתקיפת שיקול הדעת המנהלי, נקבע כי אין עסקינן בעבירה אחת רבת פריטים כטענת המערערת, אלא במספר הפרות המהוות כל אחת עבירה המצדיקה הטלת עיצום. בעניין זה קבע בית המשפט כי: "במסגרת ביקוריה מצאה המשיבה בסניפי המערערת מספר רב של מוצרים במגוון מק"טים אשר לא היה עליהם מחיר, וכן עשרות מוצרים במק"טים שונים בהם נמצא כי מחירם בקופה גבוה מהמחיר שהוצג עליהם. גם אם אניח כי יש לבחון את המקרה בהתאם לעקרונות המשפט הפלילי, וסבורני כי אין כך הדבר בענייננו, סבורני כי לא ניתן להתייחס לכלל פעולות המערערת על סניפיה השונים כאל מעשה אחד אשר נבע מאותה מחשבה וכוונה, פרשנות אשר אף אינה מתיישבת עם המדיניות המשפטית אשר סבורני כי יש לנהוג בהפרות מעין אלו בהתאם לאינטרס הציבור כי אכן העיצום הכספי יהווה הרתעה כלכלית אפקטיבית. בנוסף פרשנות כזו תוביל להפליה בין בעלי חנות אחת לבין בעלי רשת חנויות. קבלת פרשנות המערערת כי יש לראות בכל המוצרים על גביהם לא הוצג מחיר בכל הסניפים כמעשה אחד אינו מתיישב עם תכלית החוק כמפורט לעיל, שכן למעשה אפקט ההרתעה מאבד מכוחו, ובכך נגרע התמריץ הכלכלי השלילי, כשייתכן כי המפר משיקוליו יחליט כי מבחינה כלכלית משתלם יותר לספוג עיצום אחד ולהמשיך בביצוע ההפרות במספר הסניפים". בנוסף קיבל ביהמ"ש את שיטות צמצום ההפרות שבהן נוקטת הרשות, שיטת הקטגוריות ושיטת המק"טים, וקבע שהינן סבירות, הגיוניות ומידתיות, ואין להתערב בשיקולי הממונה בקביעתן. ביהמ"ש אף הוסיף כי: "שוכנעתי כי המשיבה פעלה בהתאם לשיקולי הגינות, סבירות ומידתיות, בהתאם לתכלית החוק לסמכותה, ובכפוף לעקרונות ולאמות המידה הנדרשות ממנה, ועל כן אין על בית המשפט להתערב בהחלטתה"... המערערת חויבה בהוצאות ההליך בגובה 10,000 ש"ח.