תכניות מפורטות למיגון, התרעה ופינוי אוכלוסייה בחירום, רק הכסף טרם הגיע. המטה לביטחון לאומי: אנו ערוכים לפינוי 400 אלף איש. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה קארין אלהרר: העיקר חסר מהתכנית, מביאים לציבור מיצג-שווא לפיקוד העורף, המטה לביטחון לאומי ורשות החרום הלאומית תכניות מפורטות למיגון בעת מתקפת טילים על ישראל, התרעה וצופרים וגם פינוי אוכלוסייה, רק דבר אחד טרם הגיע: התקציב. כך התגלה היום (שלישי) בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) האשימה כי "העיקר חסר מהתכנית, ומביאים לציבור מיצג-שווא. בעתיד הלא-מאוד-רחוק, מדינת ישראל צפויה לספוג טילים בעימות עתידי. ועדת השרים שאמורה לדון בנושא ממעטת מאוד להתכנס, רבים מתושבי ישראל אינם מוגנים פיזית. המקלטים לא כשירים ולא מספיקים ובוודאי לא לשהייה ממושכת. קיימות שלוש תכניות שונות לפינוי אזרחים, עם חפיפה חלקית, ואף לא אחת מהן מוכנה לחלוטין להפעלה ביום פקודה". תא"ל (במיל.) יעקב ביינהורן, נציג מבקר המדינה, ציין את החשיבות בהגנת לא רק על האוכלוסייה, אלא גם על תשתיות חיוניות ורגישות, ואילו לדברי זאב צוק רם, סגן ראש המטה לביטחון לאומי, עיקרי התכנית הרב-שנתית להגנת האוכלוסייה בעורף, הוגשה כבר לממשלה, ואילו פרטיה יסוכמו בין ראש הרשות הלאומית לחרום למשרדי הממשלה השונים. ראש הרשות, בצלאל טרייבר, הוסיף את התרחיש הצפוי לאיום על העורף, שגובש בקיץ האחרון ועל-פיו הוגדרו סדר העדיפויות והצרכים להכנה. כך בשנה הקרובה גם יושלמו ההכנות לרעידת אדמה משמעותית, ובהמשך השלמת המלאי האסטרטגי לחירום, כדלק, הובלה, תשתיות חשמל ועוד – ומלאי נוסף יירכש בשנה הקרובה. לדבריו, משרדי הממשלה מתאמצים לתאם את ההיערכות זה עם זה, לאור הפערים שהתגלו בין ההיערכות הקיימת לזו הדרושה. בשבועות הקרובים תאושר התכנית בממשלה, וכן מקודם התיקון בחוק הנצרך לשיפור ההגנה על תשתיות חשמל וגז ונתב"ג, שיפור המוכנות של הרשויות מקומיות בשיתוף עם פיקוד העורף כמרכזי ההפעלה והתקשורת והכנת המקלטים. טרייבר פירט את התכנית לפינוי אוכלוסייה במקרה מלחמה, בהיקפים שונים, ואת ההיערכות של משרדי הרווחה והבריאות לפינוי אוכלוסיות חלשות ונזקקות. "אנחנו מעדיפים שאנשים לא יתפנו עצמאית, אלא שנדע מי מתפנה ומי נשאר, ומה המיגון הקיים במקום אליו עוברים, וכיום יש לנו יכולת קליטה לפינוי של כ-400 אלף איש, שיפונו בעיקר לבתי ספר ובתי מלון", אמר. הוא הודה כי קיים מחסור גדול במקלטים ציבוריים בצפון, ופירט תכנית לסבסוד ממשלתי, באשראי והטבות, להקמת ממ"דים בבניינים ישנים. לדבריו, 250 מיליון ₪ מוקצים מדי שנה לשיפור מוכנות העורף לחירום, מלבד תקציבי המשרדים השונים בעניין. ח"כ אייל בן ראובן (המחנה הציוני) הדגיש כי התכנית לא מתוקצבת, כי טרם אושרה, ואילו חברו לסיעה נחמן שי, הזהיר כי התכניות וההיערכות הן למלחמה הקודמת, והטיל ספק במוכנות מפני מתקפה כימית. אורי בן יהודה, רכז הביטחון במרכז המועצות האזוריות, הבהיר כי פינוי העורף בחירום לא יתבצע אוטומטי אלא רק בהחלטת הממשלה, ואילו אריאל סיזל, מהייעוץ המשפטי במשרד לביטחון הפנים, הדגיש את חוסר הבהירות הקיימת בחלוקת הסמכויות בין משרדי הביטחון וביטחון-הפנים במקרה חירום. אל"מ גולן ואך, ראש מחלקת המיגון בפיקוד העורף, טען כי מצב המיגון הוא טוב לאין ערוך מבעבר, בכל מוסד ציבורי יש מרחב מוגן, ובכל בית שהוקם אחרי שנת 92' יש ממ"ד לכל דירה, מצאנו 309 חניונים תת-קרקעיים בהם יכולים לשהות כמאה אלף אזרחים נוספים. יוחאי וג'ימה, ראש מינהל הביטחון במרכז השלטון המקומי, השיב לו כי הרשות המקומית לא תוכל לדאוג לצרכיהם של המסתתרים באותם חניונים. אלי מועלם, ראש אגף פס"ח (פינוי, סעד, חללים) במשרד הפנים, הוסיף כי פעם בשלוש שנים נבדקות תכניות פינוי האוכלוסייה.