פרשת השבוע: נח בשלוש מערכות

האם הפיק נח לקחים מן האירוע הקולאסלי אותו חווה הוא ומשפחתו? בסופו של דבר 'זכה' נח לחיות בג' עולמות כפי שנאמר במדרש בראשית רבתי (המיוחס לראשונים): " התהלך נח. למה כתוב ג' פעמים בפסוק זה נח נח נח, לפי שהיה נח א' מג' אנשים שראו ג' עולמות, נח דניאל ואיוב. נח ראה העולם בישובו ובחורבנו ובישובו...", (בראשית רבתי, פרשת נח, עמוד 65 ). בבחינת 'פשוטו של מקרא' אנו ניווכח כי התורה מתארת את פעולותיו של נח בשלושת העולמות בהם חי, באופן מעורר השתאות. בעולם הראשון שחרב, מוצג נח כצדיק פסיבי העושה במדויק את רצון הבורא. הפעלים מתארים קיום קפדני של פקודות. ג' פעולות עשה נח בעולם שחרב: בניית התיבה- (ו,כב: וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֹת֛וֹ אֱלֹקים כֵּ֥ן עָשָֽׂה). איכלוס התיבה - (ז,ה: וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יְקֹוָֽק). עלייה וכניסה אל התיבה- (ז,ז: וַיָּ֣בֹא נֹ֗חַ וּ֠בָנָיו וְאִשְׁתּ֧וֹ וּנְשֵֽׁי־בָנָ֛יו אִתּ֖וֹ אֶל־הַתֵּבָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֵ֥י הַמַּבּֽוּל). אפילו השלב האחרון טרם המבול מתבצע ישירות על ידי בורא עולם - ז,טז: .... וַיִּסְגֹּ֥ר יְקֹוָ֖ק בַּֽעֲדֽוֹ: פסיביות במיטבה. ומה באשר לעולם השני (=התיבה)? האם נח מתגלה כצדיק יוזם? (ז) וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשׁ֔וֹב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ: (ח) וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מֵאִתּ֑וֹ לִרְאוֹת֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה: (ט) וְלֹֽא־מָצְאָה֩ הַיּוֹנָ֨ה מָנ֜וֹחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּי־מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה: (י) וַיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מִן־הַתֵּבָֽה:(יא) וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ: (יב) וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיּוֹנָ֔ה וְלֹֽא יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖יו עֽוֹד: יוזמה זו נחזית להיות כיוזמת אדם המחליט לקחת את גורלו וגורל כל העולם בידו. כל הפסוקים הללו מצביעים על כך שהוא ביקש לבחון את נקודת הזמן בה יוכלו לצאת מן התיבה אל העולם החדש. לאחר כישלונו עם העורב הוא משלח את היונה ג' פעמים, עד שהתברר לו כי הגיע הזמן לצאת. אלא ש'העיקר חסר מן הספר': 'ויאמר נח אל משפחתו צאו מן התיבה'. הפעולה הזו, התכלית של היוזמות בהן נקט לא הגיעה לידי מיצויה. במקום זאת אנו מוצאים: (ח,טו) וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹקים אֶל־נֹ֥חַ לֵאמֹֽר: (ח,טז) צֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֖יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ: מתברר אם כן שפעולותיו של נח בעולם השני נועדו רק - לִרְאוֹת֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה: העולם השני, הוא עולם מעיק, עולם סגור. בשליחת העורב אין תבונה פרקטית, יש בה יותר גילוי רצון פראי ובראשיתי לדעת ולהבין את המציאות שם בחוץ. יש בכך הבעה של רצון להיחלץ ממצב נוראי. בשליחת היונה על שלושת שלביה יש יותר רציונאליות, אבל כאמור ללא תכלית אמיתית. עם זאת,יש להודות כי התחלה של יוזמה ויציאה מן הקיפאון יש כאן, אלא שזו נגועה באינטרס ברור, ועדיין 'העיקר חסר מן הספר'- פנייה לבורא עולם בכל דרך אפשרית. הפסיביות מתמוגגת מעט ותו- לא. עניין זה יבא לפתרונו המלא רק בעולם השלישי, שם אנו מגלים לפתע אישיות חדשה, בעלת יוזמה ומודעת לאחריות הכבדה המונחת על כתפה: (ח,כ) וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיקֹוָ֑ק וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּה֔וֹר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ: ודוק- ויבן מזבח, כנגד בניית התיבה. ויקח מכל הבהמה- כנגד איכלוס התיבה בבעלי חיים. ויעל עולות במזבח- כנגד עליית וכניסת המשפחה לתיבה. ההקבלה הספרותית מעידה על הפקת לקחים מידתית. או אז, ורק אז, וכתגובה לבניין המזבח, שאינה מותירה ספק - (ח,כא) וַיָּ֣רַח יְקֹוָק֘ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹחַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כָּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי: להערות: [email protected] באדיבות: העיתון שבתון