כתבי אישום בכפוף לשימוע יוגשו כנגד מיסז'ניקוב ופאינה קירשנבאום

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, שי ניצן, החליטו שיש תשתית ראייתית להעמיד לדין את השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב, סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, ובכירים בגופים ציבוריים נוספים, בגין עבירות שחיתות, ועל כן הם יוזמנו לשימוע. זאת, בהתאם לחוות דעת דעתו של מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, דן אלדד, וצוות הפרקליטים שליווה את החקירה. בהתאמה לכך, המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה היום לבאי כוחם של 16 חשודים בפרשה 242, כי נשקלת העמדתם לדין בגין עבירות שונות – כל אחד לפי חלקו, וזאת בכפוף לשימוע שייערך להם, ככל שיחפצו בכך. להלן החשודים שנשקלת העמדתם לדין בשלב זה: סטס מיסז'ניקוב, שר התיירות לשעבר – חשוד בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט. פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו לשעבר – חשודה בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. דוד גודובסקי, מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו – חשוד בעבירות של שוחד, הלבנת הון, קשירת קשר, סחיטה באיומים, והתחמקות במזיד מתשלום מס. רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר – חשוד בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט. דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר – חשוד בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים. ישראל יהושע, לוביסט - חשוד בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון והתחמקות במזיד מתשלום מס. מתן דהן, יו"ר עמותת איילים - חשוד בעבירות של שוחד והלבנת הון. דני גליקסברג, סגן יו"ר עמותת איילים - חשוד בעבירות של שוחד והלבנת הון. אפי פלס, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין - חשוד בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים. טלי קידר – עובדת בחברה להגנות ים המלח, ולשעבר ראש מטה השר במשרדי התיירות והחקלאות – חשודה בעבירות שוחד. רונן משה, יועץ תקשורת – חשוד בעבירות שוחד והלבנת הון. ויקטוריה רבין, לשעבר עוזרת פרלמנטרית של סגנית השר קירשנבאום – חשודה בעבירות שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה. אלכס גולדשטיין, בעלי חברת izrus המנהלת אתר אינטרנט ישראלי בשפה הרוסית - חשוד בעבירות שוחד והלבנת הון. בתיה כהן, רעייתו של רמי כהן - חשודה בעבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט. אירנה וולדברג, מנכ"לית התאחדות היזמים – חשודה בעבירות שוחד. בלה גולדנברג, עובדת הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול – חשודה בעבירות של מרמה והפרת אמונים. יודגש, כי טרם התקבלו החלטות ביחס לכל החשודים שנחקרו בפרשה. החקירה: מדובר באחת מחקירות השחיתות הציבורית הגדולות שנחשפו בישראל, הן מבחינת מורכבות ותחכום השיטה והמעשים, והן מבחינת היקף הפעילות ומספר המעורבים. מדובר למעשה במספר רב של פרשות שחיתות שונות, אשר נחשפו במסגרת החקירה, שביניהן קיים חוט מקשר המצביע על שיטה מאורגנת ושיטתית לביצוע העבירות. העבירות המיוחסות לחשודים נעברו בין השנים 2009 עד 2014, כאשר חלק מהעבירות הופסקו רק לאחר שחקירת המשטרה הפכה גלויה. החקירה הגלויה בפרשה החלה ביום 24.12.14 באישורו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר. החקירה נוהלה ע"י משטרת ישראל, תחת פיקוחו של ראש אגף החקירות המודיעין, ניצב מני יצחקי, ויחידת יהלו"ם של רשות המיסים, ולוותה ע"י צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בראשות סגן מנהל המחלקה ד"ר מאור אבן חן, והפרקליטים יונתן קרמר, יעל דקל-שפריר, נטלי קוקוי ועמרי קופלר. חומר החקירה, שהינו רחב היקף ביותר, הועבר לפרקליטות בסוף חודש אוקטובר 2015. תוך כדי לימוד החומר על ידי הפרקליטות, ובהמשך לישיבות שהתקיימו בנושא בפני פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, בוצעו השלמות חקירה, ובשבועיים האחרונים סיימה יחידת החקירות לבצע את כל פעולות החקירה הנוספות שנדרשו, וצוות הפרקליטים המטפל בתיק העביר את המלצותיו ואת כתבי החשדות לאישור פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. החקירה חשפה חשדות לכאורה לשורה של פרשיות שוחד, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. כאמור, מדובר במספר רב של פרשות, חלקן נפרדות זו מזו וחלקן משולבות זו בזו. הפרשיות מקיפות עשרות חשודים אשר נחקרו באזהרה. ביחס לחלק מהחשודים הוחלט כעת על הגשת כתב אישום נגדם בכפוף לשימוע, בשעה שלגבי חלק אחר טרם התקבלה החלטה. לגבי חלק מהחשודים הוחלט שאין מקום להגשת כתבי אישום והודעות בנדון ישלחו אליהם בקרוב. במהלך ליווי החקירה זיהתה הפרקליטות מספר תופעות שחיתות חמורה, שחזרו על עצמן באופן שיטתי, במסגרת העברות הכספים הקואליציוניים וחלוקת תקציבי המדינה. בעקבות ממצאים אלה החליט היועץ המשפטי לממשלה להטיל על מחלקות הייעוץ והחקיקה שתחתיו, לפעול לשינוי ההסדרה, הכללים וההנחיות המנהליות, באופן שיצמצם את הסיכון להישנות מקרים דומים בעתיד, וזאת במקביל לניהול החקירה הפלילית. היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ציינו כי חקירה זו היתה החקירה המשמעותית האחרונה אותה הוביל תנ"צ אפרים ברכה ז"ל, בכישרון הרב שאפיין אותו. תמצית החשדות: כתבי החשדות מתארים את התנהלותם ומעשיהם הפליליים לכאורה של החשודים השונים בפרשיות השונות. הרעיון המרכזי, "השיטה" העוברת כחוט השני במירב הפרשיות שנחקרו, הוא שעבור הקצאת תקציבי מדינה לרשויות ולגורמים שונים, נדרשו הגורמים המתוקצבים לתת שוחד לעובדי ציבור, אנשי מפלגת "ישראל ביתנו", שפעלו להקצאת התקציבים. הגורמים המתוקצבים, בין אם היו אלה רשויות מקומיות, הרשות למלחמה בסמים, עמותת עזרא, עמותת איילים וגופי ציבור אחרים, נדרשו להקצות סכום שנקבע, בהתייחס לסך התקציב שהועבר אליהם – שיוקצה לצרכים שהגדירו אנשי המפלגה: בין אם היה מדובר ברכישת שירותים עבור פעילות מפלגתית ובין אם היה מדובר בהעסקה, אמיתית או פיקטיבית, של מקורבים למפלגה ע"י הרשויות המתוקצבות. חלק מהתקצוב הוקדש למימון נסיעות פרטיות של סגנית השר קירשנבאום ובני משפחתה, וחלק מהתקציב הוקדש למימון רכישת מכשירי חשמל וציוד אלקטרוני, שנקנו ע"י הגוף המתוקצב ונתפסו בביתה של סגנית השר קירשנבאום. קירשנבאום חשודה בביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. קירשנבאום שימשה בתקופה הרלוונטית בתפקיד סגנית שר הפנים וחברת כנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו. כחלק מתפקידה במפלגת ישראל ביתנו הייתה קירשנבאום אחראית על חלוקת "הכספים הקואליציוניים" של המפלגה, עשרות מיליוני שקלים שמקורם בתקציב המדינה, ובתקופה הרלוונטית הוקצו מכוח הסכמים קואליציוניים לשליטת המפלגה. על פי החשד, קירשנבאום קיבלה טובות הנאה עבורה, באופן אישי, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורביה ובתמורה העבירה כספים מתוך הכספים הקואליציוניים לגופים שונים. בין היתר חשודה קירשנבאום כי בדרך זו קיבלה שוחד מהחברה לפיתוח השומרון, מעמותת איילים, מהמועצה המקומית מטה בנימין, מעמותת עזרא, ומהרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. טובות ההנאה ניתנו, בין היתר, בדרך של תשלום מזומן לקירשנבאום, העברות כספים לטובת עסק שהקימה, העסקת בני משפחתה, קבלת מחשבים, טלפונים סלולאריים ומכשירי חשמל יקרים אחרים, תשלום עבור טיסות לחו"ל ומלונות עבורה ועבור בני משפחתה. בנוסף הועברו על פי בקשתם של קירשנבאום ומעורבים נוספים טובות הנאה בדרך של מימון הסעות לפעילי מפלגת ישראל ביתנו, העסקתם של פעילי המפלגה בשכר חודשי, העברת כספים למקורבי המפלגה ומימון סקר עבור המפלגה. השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב חשוד בביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט. על פי החשד, בעת שכיהן בתפקיד שר התיירות, העביר מיסז'ניקוב תקציב של מיליון שקלים לטובת פסטיבל הסטודנטים באילת, ובמקביל ביקש ממארגני הפסטיבל כי יעסיקו את בת זוגו. מארגני הפסטיבל, אשר חפצו בסיוע משרד התיירות, העסיקו את בת זוגו של השר ושילמו לה עשרות אלפי שקלים. בנוסף, חשוד מיסזניקוב כי במספר מקרים בעת ששימש בתפקיד שר התיירות במהלך אירועים רשמיים בארץ ובחו"ל, שלח את אחד מיועציו לרכוש עבורו סם מסוג קוקאין ואף השתמש בסם במהלך אותם אירועים. דוד גודובסקי, מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו, חשוד בביצוע עבירות שוחד, הלבנת הון, קשירת קשר, סחיטה באיומים, והתחמקות במזיד מתשלום מס. כמנהל אגף הארגון של המפלגה, היה גודובסקי אמון, בין היתר, על הפן הארגוני של מערכות בחירות, ארציות ומוניציפאליות, ועל הקשר של מטה המפלגה עם גורמי השטח, לרבות ראשי רשויות חברי מועצות, מרכזי סניפים ופעילים. כמו כן, גודובסקי עמד בקשר עם גופים שונים אשר ביקשו כי המפלגה תתמוך בהם. גודובסקי חשוד כי פעל במסגרת תפקידו כדי לקבל טובות הנאה עבורו, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורביה, מגורמים שונים ובתמורה פעל כדי להעביר אליהם תקציבים. מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן, חשוד בביצוע עבירות שוחד, קבלת דבר במרמה, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט. בין היתר, כהן חשוד כי נתן שוחד לקירשנבאום באמצעות מימון השקעתה בעסק אותו הקימה, פעל להעברת כספים קואליציוניים לאיגוד הכדורסל בתמורה לשוחד שקיבל לידיו, זייף מסמכים שונים כדי להסתיר את פעולותיו ואיים על קצין משטרה במהלך דיון בבית המשפט. דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר, חשוד כי במסגרת תפקידו ביצע עבירות שוחד. זאת, בתמורה להעברת תקציבים למועצה שבראשה הוא עומד, ולגופים הפועלים מטעמה. הלוביסט ישראל יהושע חשוד כי במסגרת יחסיו כבעלים של חברת לובינג עם עובדי ציבור, לקח שוחד, קיבל כספים במרמה תוך הצגת מצגים כוזבים, ביצע פעולות שונות להלבנת הון וכן פעל במזיד ובמרמה כדי להתחמק מתשלום מס. על-פי החשד, יהושע ביקש מגופים שונים אותם ייצג סכומי כסף גדולים מאוד, חלקם במזומן. יהושע סיפר לאותם לקוחות כי הוא מעביר חלק מהכספים לעובדי ציבור, כדי שאלה יעבירו תקציבים לגופים אותם הוא מייצג. כאמור, בדיקת ממצאי החקירה לגבי קבוצת חשודים נוספים נמשכת, בטרם תתקבל החלטה אם לסגור את התיק נגדם או לשקול את העמדתם לדין, בכפוף לשימוע.