על גמילות חסדים וכפיות טובה בפרשת "כי תצא" מובא הפסוק "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה', גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם." מדוע החמירה התורה עם עמון ומואב כ"כ, כפי שלא החמירה עם מצרים ששיעבדו את עם ישראל? התשובה לכך: עמון ומואב הם צאצאי לוט.לוט חייב את כל אשר יש לו לאברהם אבינו, כיוון שלאחר שלוט התייתם לקח אותו אברהם אבינו תחת חסותו וגידלו. כל עושרו של לוט הגיע מאברהם. אברהם מוסר את נפשו ונילחם נגד ארבעת המלכים החזקים והכל כדי להציל את לוט. על כן היינו מצפים שלוט יעביר לבני ביתו ולדורות שאחריו את החסד שעשה עמו אברהם, אך צאצאיו של לוט -עמון ומואב, היו כפויי טובה ובמקום להשיב לבניו של אברהם כגמולו, הם אינם מקדמים את בני אברהם בלחם ובמים. מי שיש לו תכונות כאלו, על פי התורה, אינו יכול להדבק בעם ישראל. יהי רצון שנזכור את תכונות היסוד של עם ישראל שביניהם גומלי חסדים. שבת שלום!