המדינה הגישה לבג"ץ (רביעי) בקשת ארכה בת חודשיים להצגת עמדת הדרג המדיני על עתיד המאחז הפלשתיני ליד סוסיא, תוך הצהרה כי האכיפה כנגד בניה חדשה תמשך בעקבות חילוקי הדעות בין ליברמן לנתניהו על עתיד המאחז הפלשתיני של חמולת נוואגע'ה ליד היישוב סוסיא שבהר חברון, מבקשת המדינה ארכה נוספת להגשת עמדתה בבג"ץ עד 30.10 "לצורך שקילת עמדת הדרג המדיני". בהודעה מטעם המדינה שנשלחה היום בצהרים (רביעי) צוין כי "הסוגיה מושא העתירה הוצגה בפני שר הביטחון. לאחר זאת, הובא העניין בפני ראש הממשלה. "אחר בחינת העניין, ביקש הדרג המדיני פרק זמן נוסף לצורך שקילת עמדתו". המדינה הצהירה בהודעתה כי תימנע מאכיפת הצווים התכנוניים שהוצאו ביחס לכלל הבניה הבלתי חוקית במאחז הפלשתיני, עד להחלטת בית המשפט בנידון. כזכור, בשנת 2013 אסר ביהמ"ש על המשך הבניה במקום בעקבות עתירה של תנועת 'רגבים', ובשנת 2014 הורה בית המשפט להרוס את המבנים שהוקמו חרף צו הביניים שאסר על הבניה בשטח. בנוסף, במאי 2015 דחה בג”ץ את בקשת הפלשתינים שביקשו צו ביניים שיאסור על רשויות החוק לבצע במקום פעילות אכיפה, בנימוק שהעותרים עושים דין לעצמם שוב ושוב וממשיכים את הבניה במקום בניגוד להוראת בית המשפט. מנגד המשיכו הפלשתינים והמדינה בניסיונות לגישור בשאלה על עתיד המאחז כולו. "ההתחייבות של המדינה איננה כוללת את כל המבנים שמוגדרים כבניה חדשה, שבוצעה לאחר יום הגשת העתירה", מציין עובד ארד, מנהל מחלקת השטח בתנועת רגבים. "ובוודאי לא חלה על הבנייה שנעשתה תוך הפרת צו שיפוטי ברור של בג"ץ". המשמעות להתחייבות החלקית מצד המדינה, שנוצרה בעקבות לחץ המועצה האיזורית הר חברון ותנועת רגבים, מאפשרת איפוא למנהל האזרחי לבצע פעילות אכיפה כנגד כל המבנים הבלתי חוקיים שהוקמו במאחז במהלך שלוש השנים האחרונות – עוד בטרם תוגש עמדת הדרג המדיני בנוגע לעתיד המאחז כולו. מנגד, תנועת רגבים המשיבה לעתירה הגיבה לבקשת הדחיה של המדינה בטענה כי מדובר בפרק זמן בלתי סביר, אך הודיעה כי לא תתנגד לדחיה קצרה בת 30 יום בלבד. "מדובר בבקשה, שעל פי הפרסום בכלי התקשורת, מוגשת על רקע לחץ בינלאומי המופעל על ראש הממשלה ביחס למבנים נשואי העתירה. מדובר בהתערבות בינלאומית פסולה בענייניה הפנימיים של ישראל וזאת אין לקבל", ציינה רגבים בתגובתה. "לאור התמשכות ההליכים הרבים בסוגיה זו, המשיבות 7-8 מתנגדות לבקשת המדינה לפרק זמן הבלתי סביר המבוקש. המשיבות 7-8 לא יתנגדו לפרק זמן קצר יותר של 30 יום שיאפשר לראש הממשלה ושר הביטחון לשקול את עמדתם העניינית בסוגיה נשואת העתירה".