שרי הבריאות והגנת הסביבה ח"כ יעקב ליצמן וח"כ זאב אלקין, קיבלו אתמול, את דו"ח הוועדה המדעית המלווה למחקר ניטור אפידמיולוגי לאזור מפרץ חיפה 2015-2020, מפרופ' סיגל סדצקי – יו"ר הוועדה המדעית. מדובר בוועדה מקצועית, מתחומי התמחות מדעית מגוונים הרלוונטיים לבחינת המחקר, בראשות פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, מכון גרטנר, שיבא. מטרת המחקר במפרץ חיפה הייתה לחקור את הקשר בין זיהום סביבתי במפרץ חיפה לבין בריאות התושבים באזור. המחקר כלל 6 תתי נושאים: היארעות סרטן ריאות ולימפומה שאינה הודג'קין, בריאות תינוקות, תחלואת אסטמה בקרב ילדים, תחלואת אסטמה בקרב מתגייסים לצה"ל, ניטור ביולוגי של השפעת זיהום אוויר ונתוני איכות אוויר. חברי הוועדה בדקו את התהליכים המחקריים, שבוצעו בשנה הראשונה של המחקר, באזור חיפה. לאחר קריאה מעמיקה של הדו"ח, שמיעת החוקרים וקיום דיונים נרחבים, הוועדה סברה פה אחד, כי שיטות המחקר שהוצגו בסיום שנת המחקר הראשונה, אינן מהוות תשתית מחקרית מבוססת, ולכן לא ניתן להתייחס לממצאים שהתקבלו עד כה. "לפיכך ממצאים אלה אינם יכולים להוות בסיס להערכת התחלואה ולקשר שבין זיהום האוויר ומצב התחלואה באזור מפרץ חיפה". המחקר רצוף בבעיות מתודולוגיות מהותיות, המעוררות ספק בנוגע למהימנות ותוקף הנתונים והשיטות בהן השתמשו החוקרים ומכאן, שגם לגבי תוקף ומשמעות התוצאות שהוצגו. חברי הועדה סבורים, כי הבעיה הקשה ביותר המשפיעה על כל חלקי המחקר, הינה הערכה לקויה של החשיפה לזיהום האוויר, שהיווה את המשתנה הבלתי תלוי הראשי (ונדבך ראשי בשאלת המחקר) בכל אחד מתתי הנושאים של המחקר. בהקשר זה יש להבהיר כי לאחר לימוד מעמיק של השיטות בהן השתמשו החוקרים, הגיעה הוועדה למסקנה כי סוג הנתונים והשיטות בהן עשו החוקרים שימוש, לוקים בחסר. שיטות אלו יכולות לענות באופן חלקי בלבד בנוגע לבחינת השינויים לאורך זמן בריכוזי המזהמים והשוואה בין אזורים שונים (חיפה-חדרה-תל-אביב). אולם, נתונים ושיטות אלו אינם יכולים לשמש בסיס להבחנה בהבדלים הפנים-עירוניים בריכוזי המזהמים. "לדעתנו,הממצאים אינם משקפים את מצב איכות האוויר במידה אשר תאפשר להבחין בין אזורים בעלי זיהום גבוה לבין אזורים בעלי זיהום נמוך בתוך מפרץ חיפה". בנוסף, בולט העדרו של מומחה בתחום איכות האוויר בכלל והערכת חשיפה בפרט בצוות המחקר. הליקויים שמצאה הוועדה בנושא הערכת הזיהום מפורטים ב-16 סעיפים שונים בדו"ח (פרק ד'). בין היתר, מבקשת הוועדה להדגיש כי הערכת החשיפה בוצעה בשיטת אינטרפולציה, שאינה מתאימה לאזור המפרץ וכי לא קיימת התייחסות ממצה למקורות הזיהום באזור. הוועדה סבורה כי ליקויים אלה עלולים לגרום להערכת חשיפה שגויה שעלולה להוביל לפירוש מוטעה של התוצאות. איתור מקבצים גיאוגרפים (cluster) של תחלואה הוא נושא מורכב והספרות בעשרות השנים האחרונות מדווחת על מספר זעום של מחקרים אשר הצליחו לקשור מקבצי תחלואה לזיהום סביבתי. בנושא זה שיטות ניתוח הנתונים בהן השתמשו החוקרים אינן השיטות הסטטיסטיות המקובלות. ניתוח המקבצים הגיאוגרפיים של תחלואה בדו"חאינו מתייחס כלל למורכבות הנושא כפי שהיא משתקפת בספרות, או למבחנים סטטיסטיים שונים. יתר על כן, הממצאים אינם נתמכים על ידי ניתוח משטרי הזיהום האופייניים לאזור המחקר ואינם מלווים באזהרה או הסתייגות באשר לתקפות הממצאים. קביעת מקבצי תחלואה בשיטות שאינן מתאימות למטרה זו עלולה לאתר ריכוזי מחלה שאינם קיימים. המלצות כלליות: א. הוועדה סבורה כי ביצוע בדיקות תוקף ומהימנות של כלי המחקר הינן מחובתו של החוקר ואין זה מן הראוי לבצע ניתוח נתונים כלשהו לא כל שכן הסקת מסקנות מנתונים שנאספו ו/או נותחו בשיטות שטרם נקבעה אמינותן ולא נבחנה רגישותן. אנו סבורים כי השיטות בהן השתמשו החוקרים אינן יכולות להוות תשתית מחקרית ראויה למטרותיו וכי חובה על החוקרים לבסס את שיטות המחקר, טרם קבלת התוצאות. ב. מודל הערכת זיהום האוויר סובל מליקויים חמורים הגורמים לבעיה מהותית בהערכת החשיפה במחקר זה. מאחר ומודול זה משפיע על כל חלקי הדו"ח, לא ניתן להמשיך במחקר טרם תיקון מודול זה, המחייב בין היתר, הוספת מומחה בתחום לצוות המחקר. ג. הוועדה סבורה כי השיטה הסטטיסטית בה השתמשו החוקרים במודולים 1 ו-3 (להערכת סרטן ואסתמה בילדים), שטרם נקבעה אמינותה ע"י הקהילה המדעית, אינה מתאימה למחקר שאופיו אינו אקדמי טהור ושמטרתו קבלת החלטות למדיניות בריאות. ד. הוועדה סבורה כי רצוי להעמיק את ההשוואות לאזורי הביקורת(תל אביב וחדרה) בשיטות ובכלים המתאימים לכל תת נושא של המחקר, ובין היתר תוך שימוש במחקר אנליטי אינדיבידואלי (ולא אקולוגי). הוועדה ממליצה על השוואת התחלואה בתתי אזורים של היישובים שנבחרו. ה. כנגזר מהסעיפים לעיל, לא ניתן להסיר מהן את התשובות האמתיות לשאלות המחקר, מחשש שהתוצאות שגויות מעיקרן, ולכן הוועדה סבורה שאין להתייחס בשלב זה לתוצאות אלו. ו. בהתאם לאמור בסעיף ה', הוועדה סבורה כי לא ראוי לפרסם ממצאים נוספים באף אחד מהמודולים, ללא תיקון מלא של הליקויים. בפרט מבקשת הוועדה להסתייג מהצגת מפות של מקבצי תחלואה עד להתוויית שיטה הולמת ומתוקפת. המלצות פרטניות – ז. עקב הבעיות המהותיות שנמצאו בתת נושאים (מודולים) 3,1 ו-4 העוסקים בהערכת התחלואה בסרטן ובאסתמה בילדים ובמתגייסים, לא ניתן להמשיך בבחינת נושאים אלו במסגרת המחקר הנוכחי. ח. הוועדה סבורה שאם יתוקנו השיטות להערכת זיהום האוויר ויחושבו לתקופות הרלוונטיות להיריון, וכן אם יבוצע ניתוח נתונים כמקובל בספרות, ניתן יהיה ליישם את ההמלצות שניתנו לתיקון תת נושא 2: הערכת מדדי גדילה בילדים, ולהמשיך במודול זה של המחקר. ט. הוועדה סבורה כי באופן כללי המודול המוצע של תת נושא 5 – הניטור הביולוגי עונה לקריטריונים שהוצגו בקול הקורא. מדובר על מחקר המבוצע ברמה אינדיווידואלית עם יכולת הערכה של הקשר בין חשיפה לתוצא בריאותי, שיכול להצביע על תופעת מנה-תגובה ומנגנון ביולוגי של השינויים באיברי מטרה. הוועדה מציעה מספר שינויים שלדעתה יוסיפו לתוקף הנותנים ולמניעת הטיות בתוצאות המחקר. הוועדה סבורה כי ניתן ליישם תיקונים אלו גם בתקציב שאושר. המלצות הוועדה בנושא המשך המחקר – א. במתכונתו הנוכחית, אין לאשר את המשך מימון המחקר לשנה ב' ולשנים הבאות. ב. בהתאם למפורט בדוח, הוועדה ממליצה לבקש מהחוקרים להגיש את תכנית המחקר המתוקנת לשנים ב'-ה', שתכלול תיקון להערכת זיהום האוויר וכן למודולים 2 ו-5, תוך שלושה חודשים. ג. הוועדה תשקול את המלצתה למימון המשך מודולים 2 ו-5, בהתאם לתכנית המחקר המתוקנת שתוגש לה. יחד עם זאת, במגבלות האמור לעיל, הוועדה מבקשת לציין כי התוצאות המתייחסות למדדים השוואתיים של סרטן ואסתמה במפרץ חיפה לעומת ת"א וחדרה, לא נצפה עודף במפרץ חיפה. יש לציין כי השוואות אלו, למרות שהיו תולדת ניתוח נתונים אקולוגי ולא מספק, נהוגות ומקובלות לביצוע כמדד ראשוני בלבד לבחינת עודף תחלואה חשודה. הוועדה סבורה שעל מנת לספק תשובה החלטית לתושבי חיפהיש לבצע מחקר אנליטי מתוקף. הועדה קוראת למימון מחקרים בתחום האפידמיולוגיה הסביבתית וכן בתחום הערכת החשיפה לזיהום אוויר. משרדי הבריאות והגנת הסביבה פרסמו לאחרונה "קול קורא" למימון מחקרים אחרים באזור חיפה, אשר נבחנים כעת, וזאת בהתאם להחלטת הממשלה לטיפול בזיהום האוויר במפרץ חיפה. אנו מניחים כי מחקרים אילו יתנו מענה לשאלות שהעלתה הוועדה המדעית המלווה.