הים התיכון המזרחי צעיר ב-100 מיליון שנים לעומת מה שחשבנו והוא "רק" בן 150 מיליון שנה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Earth-Science  Reviews על ידי ד"ר עמית שגב מהמכון הגיאולוגי, פרופ' איתן שש מהאוניברסיטה העברית וד"ר אורי שטנר מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה. המחקר הוצג לפני כשבועיים בכנס של החברה הגיאולוגית הבריטית שהתמקד בנושא הגז בים התיכון, וכלל גם את בכירי חברות האנרגיה הגדולות. גיל הים התיכון מהווה רכיב חשוב במודלים לחיפוש גז ונפט, ולכן טענת הגיל הצעיר ב-100 מליון שנים למעשה משנה את כללי היסוד עליהם התבססו עד היום.

המאמר המכונן עד כה לגבי מועד היווצרותו של הים התיכון נכתב לפני 20 שנים. על פי הנתונים שהיו קיימים אז קבע המחקר כי האזור נוצר לפני כ-250 מיליון שנים. מציאת מאגרי הגז לפני כעשור הביאו לפרץ של קידוחים באזור האגן המזרחי של הים התיכון, כאשר כל קידוח כזה הביא עימו שורה של נתונים חדשים. כך שכשד"ר שגב, פרופ' שש וד"ר שטנר החלו את המחקר הנוכחי שלהם, עמדו לרשותם עוד מאות פריטי נתונים חדשים הנוגעים למשקעים הסדימנטים, רמת מגנטיות, צפיפות החומר והמבנה הגיאולוגי של תת הקרקע – באזור היבשתי ובים העמוק. מניתוח הנתונים החדשים והישנים יחד התברר לחוקרים כי הים התיכון נוצר "רק" לפני 150 מיליון שנים.

לדבריו של ד"ר שטנר, הגילוי החדש "טורף את הקלפים" בכל הנוגע לחיפושי הגז והנפט המתקיימים באינטנסיביות בשנים האחרונות באזור. "תגליות הגז בתמר ולוויתן הפכו את מזרח הים התיכון לאחד האזורים החשובים ביותר עבור חברות האנרגיה, בקנה מידה עולמי. אבל השאלות המהותיות לגבי מאגרים נוספים מתחילות מתחת לבסיס הקידוחים, בעומק האדמה אליו עדיין לא קדחו. את ההחלטות מבססות החברות על מודלים סבוכים מאוד, בהם גיל האגן (תזמון היווצרות) הוא נתון חשוב ביותר. ואכן, כשהצגנו את ממצאי המחקר בכנס בלונדון שבו נכחו נציגי כל חברות האנרגיה הגדולות הפכנו מהר מאד ל'שיחת היום'", הוא אמר.

החוקרים הסבירו שבשלב זה אי אפשר לדעת האם הממצא החדש שלהם מגדיל או מקטין את הסיכוי למציאת מאגרי אנרגיה נוספים, אך ברור שהם משנים לגמרי את כל הנחות היסוד שעל פיהן פועלות היום חברות האנרגיה. כך למשל, ככל שהים התיכון צעיר יותר, כך קטן משך הזמן בו יכול הגז לברוח מהמאגרים, ולכן עולה הסיכוי שיש יותר גז. מצד שני, הגיל החדש שבו נוקבים החוקרים מקרב את היווצרותו לתקופה של התפרצויות געשיות עצומות שהיו באזורנו לפני כ-150 מיליון שנים ולכן ככל הנראה חיממו מאוד את אזורי המאגרים בתת הקרקע. ההתחממות מעודדת את הגז לברוח מהמאגרים, ולכן הסיכוי למציאת מאגרים גדולים יורד. מעבר לכל זה, ממצאי המחקר חשובים מאוד כדי לחשב את הסיכוי למצוא מאגרי נפט בשכבות עמוקות יותר, כשנפט הוא עדיין משאב משמעותי ויקר הרבה יותר מגז.

כחלק מהמחקר החדש, מצאו החוקרים גילוי נוסף, שקשור לתגליות האנרגיה, אבל הוא דווקא בעל משמעות מדינית יותר. על פי חוק הים – אמנת האו"ם שבין היתר דנה ב"חלוקת" המשאבים הימיים בין המדינות השונות - 12 המייל שצמודים לחוף נחשבים לשטח הטריטוריאלי של כל מדינה, ואילו 200 המיילים הבאים נחשבים לשטח הכלכלי הבלעדי של המדינה – כשכל גילוי של מאגר אנרגיה, למשל, שייך לה. מכיוון שאגן הים התיכון קטן מידי וצפוף במדינות לאף מדינה אין באמת שטח כה גדול, והים נחלק ל"פרוסות" ששויכו לכל מדינה.

חוק הים קובע שכל המדידות הללו מתחילות מאזור המעבר בין קרום כדור הארץ היבשתי לקרום ימי. זו רצועה מקבילת חוף שעד היום המחקרים הראו שהיא מרוחקת רק עשרות קילומטרים מהחוף. המחקר החדש מצא שעבור מדינת ישראל – רצועת המעבר הזו ממוקמת מאות קילומטרים מהחוף, בין מצרים לקפריסין.

כאמור, מכיוון שהאגם המזרחי של הים התיכון קטן גם כך, וככל הנראה נקודת מעבר זו שונה גם במדינות אחרות, קשה לקבוע כיצד והאם הנתון החדש ישנה את חלוקת המים הכלכליים. "מה שבטוח, שיש כאן נתון חדש שחשוב שקובעי המדיניות בישראל ידעו, והם כבר יחליטו מה לעשות איתו.", אמרו החוקרים וסיכמו: "המחקר מדגיש עד כמה חשוב לפתוח נתונים בפני חוקרי האקדמיה.  לתוצרי המחקר חשיבות מרכזית במישור הלאומי, הכלכלי והמדעי".