בית המשפט החליט לפסול את הודאות הנאשמים בתיק הרצח בדומא לאחר שאלה נגבו על ידי השב״כ באמצעות עינויים. שאר ההודאות התקבלו.

מתוך החלטת בית המשפט: 

א. כלל התוצרים של חקירות הצורך בעניינם של שני הנאשמים אינם קבילים כראיה.

ב. בעניינו של נאשם 1, ההודאות שנגבו במהלך החקירות העוקבות, החל מהחקירה המתועדת הראשונה ועד לפני חקירת הצורך השניה – קבילות כראיה.

ג. ההודאה שנגבתה לפני החקירה המתועדת, מיום 19.12.2015 בבוקר, אינה קבילה כראיה.

ד. בעניינו של נאשם 2, תוצרי תרגיל המדובבים וחקירות השב"כ שנערכו קודם לחקירת הצורך הראשונה קבילים כראיה.

ה. כלל ההודאות שמסר נאשם 2 לאחר חקירת הצורך הראשונה אינן קבילות כראיה.

עורך הדין יצחק בם, אחד מסניגוריו של עמירם בן אוליאל: ברור כי השב"כ גרם כאב פיזי וסבל לנחקר על מנת לגרום לו להודות. שיטת משפט המכבדת את כבוד האדם אינה יכולה להשלים עם קבלת הודאות שנגבו בעקבות גרימת סבל פיזי מכוון כראיות במשפט. החשש מפני המשך העינויים היה הטעם היחיד שמחמתו המשיך הנחקר להודות בין הסבבים של עינויים.

אבי הקטין: ״החלטת בית המשפט מאשרת מה שטענו לכל אורך הדרך - בננו עבר עינויים קשים במהלך החקירות. מלבד קביעה של בית משפט שניטל רצונו החופשי במהלך החקירה, העינויים גרמו לו עד היום לתופעות פוסט טראומתיות שמהן הוא סובל עד היום.

אנו איתנים בדרישתינו להקמת וועדת חקירה בלתי תלויה אשר תחקור את העינויים ואת האישור המשפטי שניתן להם. אנו דורשים לשחרר בננו לאלתר ממעצרו הקשה. מהבידוד שבו הוא מוחזק באגף ההפרדה. מדובר בתנאי כליאה הקשים במדינת ישראל. מחבלים רוצחים לא מקבלים תנאים כאלה״.