סירובו של אבו מאזן להפגש עם הנשיא רובי ריבלין, אינו הבעיה. הבעיה היא הרצון של ריבלין להפגש עם המחבל, שלא אחת קרא לאנשיו לפגוע בישראל. מדינה חזקה, עם צבא יציב ועוצמתי, לא יכולה להתרפס בפני האוייב. אבו מאזן הוא אויב וישראל היא זאת שהוא צריך להתחנן בפניה להפגש. אבל כאן, בארץ הידועה בנדיבותה ההזויה, ימשיכו לספק חשמל לאלה שלא משלמים ויורים עלינו רקטות כאות תודה (אתכם ינתקו, אם לא תשלמו), ימשיכו לספק מים, מלט למנהרות טרור וייסעו לכל פנייה שאותה אפשר להגדיר ״הומניטארית״. בשורה התחתונה, לעולם לא נשיג שלום עם אלה הרוצים להכחיד אותנו. (ומי קבע שעם ישראל רוצה שלום איתם?). ישראל חייבת להציג עוצמה ולהחזיר לעצמה את כוח ההרתעה - אותו כוח שפעם היה לנו ממנו הרבה וכיום אינו קיים.