15 שנה לאסון ורסאי (תאריך עברי). גד נבט, שהיה עם רעייתו באולם החתונות שקרס, כתב כי הם חוגגים היום יום הולדת שני. גד נבט: "חוגגים יומולדת 15. ג' סיוון תשס"א. חתונה, שהיינו מוזמנים אליה ע"י חברה לעבודה של אישתי, שמס' שעות לאחר מכן תיקרא בפי כל, "אסון ורסאי". ערב, שהשארנו את שלושת ילדינו הקטנים בבית עם נועה, בייביסיטר בת 15, ואמרנו לה ש"אנחנו כאן, באולמי ורסיי בתלפיות, אם יש בעיה תתקשרי", ולא דמיינו מה יהיה בסופו של אותו ערב נורא. רגעים ארוכים כנצח מרגע הקריסה עד שאישתי ואני נפגשים שוב, בין ההריסות. דקות ארוכות מאוד עד שאנחנו מצליחים לעדכן את נועה, שצפתה בטלוויזיה וראתה את השידורים החיים מההריסות והבינה שאולי, אולי הילדים האלו, הם בעצם... יתומים. הימים, ימי פיגועים בירושלים וירי על בתי שכונת גילה. בהיוודע דבר קריסת האולם, המון אנשים וכוחות ביטחון שהגיעו, היו בטוחים שמדובר בפיגוע לאומני גדול. אבל לא, כאן היה מדובר בפיגוע מסוג אחר, פיגוע של רשלנות. עשרות יתומים, אלמנות ואלמנים ומאות פצועים, זו התוצאה הנוראה של הפיגוע הזה. את הערב הנורא הזה, רעייתי סיימה בבית החולים הדסה עין כרם לניתוחים, אישפוז של שבוע ושיקום לא קצר. בתמונה שפורסמה, אישתי ואני שכבנו במקום ששעות לפני כן היה הכניסה לאולם והפך לנקודת טיפול ראשוני והמתנה לאמבולנסים שיפנו את הפצועים לבתי החולים בעיר. ל-23 משפחות היום הזה הוא יום זיכרון. לאישתי ולי, היום הזה הוא יומולדת שני".