פלסטיק הופך את החיים לנוחים. הוא קל, לא שביר, אטום לנוזלים ובקיצור – מצויין. לכאורה. השאלה היא – האם אותם מוצרים שהופכים את החיים לכל כך נוחים גם טובים לבריאות? כמה מחקרים טוענים שלעתים הפלסטיק עלול להזיק. מחקרים חדשים יותר טוענים שהנזק אפילו גדול יותר ממה שנדמה.

אפשר לחלק את הבעיות הכרוכות בשימוש בכלים ומוצרים מפלסטיק לכמה מוקדי שימוש בעייתיים – מוקד ראשון נוגע לכמות החיידקים שעלולה להצטבר בכלי הפלסטיק, השנייה נוגעת לשימוש בתנאי טמפרטורה קיצוניים (הקפאה או חימום במיקרו) והשלישית נוגעת בנושא האחסון. לצד הבעיות, נביא גם כמה פתרונות וטיפים איך להתגבר על הבעיות שמתעוררות.

סוגי הפלסטיק השונים

אם הפלסטיק מסומן חפשו את הצירופים הבאים:

• PETE או PET (ראשון במשולש) – פלסטיק לשימוש חד פעמי בלבד. כמעט ואינו ניתן לניקוי יעיל, מהווה מצבור חיידקים ומשחרר בשימוש מתמשך מתכות וכימיקלים רעילים לגוף.

• HDP או HDPE (שני במשולש) – פלסטיק שגם בו רצוי להשתמש שימוש חד פעמי, מכיל פתלטים.
  

• PVC או V3 (שלישי במשולש) - מכיל פתלטים המתחרים עם ההורמונים בגוף ומשחררים חומרים רעילים למים או המזון בטמפרטורה הגבוהה משלושים מעלות. להמנע ככל הניתן.
  

• LDPE (רביעי במשולש) – נוטה לשחרר חומרים רעילים למזון – להמנע משימוש חוזר, אחסון ממושך, אחסון חזון שמן או חימום.
  

• PP (חמישי במשולש) – פלסטיק יחסית בטוח לשימוש גם בחימום ובנוכחות שומן.
  

• PS (שישי במשולש) – קלקר, מכיל חומרים רעילים ומסרטנים, בעיקר בחימום.

 

ריבוי חיידקים

כלי פלסטיק רבים נועדו לשימוש חד פעמי. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא בקבוקי שתייה. מחקר שנעשה על ידי Treadmill Reviews מראה שאחרי שבוע של שימוש חוזר בבקבוק מים על ידי ספורטאים, כמות החיידקים המצטברת ליד פיית הבקבוק היא מאד גבוהה: שלוש מאות אלף, בממוצע.

לצורך השוואה: בצעצוע של כלב נמצאו בממוצע קצת פחות משלושת אלפים. חלק מהחיידקים שהתגלו היו חיידקים מהזן המזיק, זה שגורם לקלקול קיבה, שלשולים והקאות.

אם חשבתם שרחיצת הבקבוק פותרת את הבעיה – חשבו שנית. בקבוק שנועד לשימוש חד פעמי נוטה להישרט ולהתחיל לשחרר חומרים רעילים למים לאחר רחיצה. אם משתמשים במים רותחים או במדיח הבעיה אף מחמירה כיוון שבקבוקים אלו לא נועדו לשימוש בטמפרטורות חמות.

פתרונות אפשריים: שימוש בבקבוקי זכוכית או נירוסטה המיועדים לשימוש חוזר, הקפדה על שטיפה יסודית (ורצוי במדיח) לעתים תכופות ולכל הפחות להשתמש בקש או למזוג לכוס. אפשר גם לותר על השימוש בבקבוקי מים בכלל ולעבור לבר מים.

הפתרון הזה רצוי גם אם אתם צורכים בקבוקי מים משפחתיים כיוון שבבקבוקים כאלו אף פעם אי אפשר לדעת כיצד הם אוחסנו או הועברו אל הסופר, ואפילו החשיפה לחום ולשמש הישראלית היוקדת בדרך מהסופר הביתה עלולה לגרום לפלסטיק שבבקבוקים להתחיל להפריש חומרים רעילים ומסוכנים אל תוך המים. היום אפשר למצוא בר מים במבצע במחירים סבירים לחלוטין ואם מדובר בבעיה של מקום על השיש – מיני בר יעשה את העבודה מצוין.

שימוש בטמפרטורות קיצוניות

שימוש בכלי פלסטיק לחימום, בעיקר במיקרו, נפוץ – אך לא כל כלי פלסטיק מתאים ובטוח לשימוש כזה. כלים ושקיות מפלסטיק שלא נועדו לחימום במיקרו – גם אם הם לא מותכים הם משחררים חומרים רעילים למזון. חומרים אלו שייכים לאחת משתי משפחות חומרים – PVC או פתלטים.

החומרים הללו הם גורמים מסרטנים ומתחברים במערכת ההורמונלית בגוף. הם עלולים לגרום לבעיות פוריות (בעיקר אצל גברים), בעיות קשב וריכוז, השמנה ועוד מגוון רחב של בעיות. השתמשו לחימום במיקרו בכלים המיועדים לכך – כלי זכוכית או קרמיקה או כלים המיועדים לחימום במפורש. וגם במקרה זה – החליפו לעתים תכופות את כלי הפלסטיק.

אחסון ממושך

באחסון ממושך, גם סוגי פלסטיק עמידים עלולים להדליף חומרים רעילים לגוף. העדיפו תמיד אחסון בכלי זכוכית, במיוחד כאשר מדובר במזון המכיל שומן (העוזר לחומרים הרעילים לדלוף), אחסון ממושך (כמו חמוצים) או כזה הדורש חימום.

ישנן אפשרויות חליפיות לשימוש בכלי פלסטיק מלבד זכוכית: נירוסטה, במבוק, אימייל או סיליקון. בתור כלל אצבע שימו לב לעד כמה הפלסטיק גמיש – ככל שהפלסטיק גמיש יותר כך כמות הפתלטים שבו גבוהה יותר והוא בטוח פחות לשימוש ואחסון.

לצד הנוחות קיימות סכנות בשימוש בפלסטיק שעלינו להיות מודעים אליהן, לפחות בכל הקשור למטבח ולמזון שלנו. בשימוש נכון אפשר למזער את הסכנות הללו ועדיין ליהנות מהיתרונות שמציעים כלי פלסטיק איכותיים.