בבית הדין הצבאי בקסטינה נערך הדיון בבקשה להאריך מעצרו של לוחם חטיבת כפיר, שהיום הואשם בסעיף הריגת המחבל ולא ברציחתו. התביעה הצבאית ביקשה להאריך מעצרו ב-7 ימים נוספים וזאת לצרכי השלמת החקירה. במהלך הדיון השופט העיר לתובע שאולי היתה הצדקה לירי וכי פעולה כזאת יכולה להתבצע גם בפעילות רגילה בשטח פתוח. היתה זו הערת ביניים במהלך דברי התובע. התובע הציג דו"ח סודי לשופט ותיאר במילים את הסרטון ואמר כי ישנם פעולות חקירה נוספות שאותן צריך לבצע. התובע טען כי הלוחם ירה בקור רוח לראש המחבל ולא היה נראה כי פעל לשם הגנה עצמית. עוד נטען כי הלוחם לא צעק לפני הירי והתנהג בקור רוח ואף לא הזהיר את חבריו מהמחבל. התביעה טוענת בנוסף כי, התשתית הראייתית מחוזקת באמצעות דברי החייל לאחר הירי, כשאמר לכאורה ונשמע על ידי חבריו אומר שביצע את הירי כאשר המחבל חי ו"היה צריך למות". "באמירות אלו יש כהודאה על המניע בביצוע הירי", אמר התובע והוסיף כי, "חייל נוסף אמר שהחשוד אמר לאחר הירי - "פגעו בחבר שלי ומגיע גם לו למות". "שני חיילים נוספים שמעו את החייל אומר שהמחבל דקר את החבר שלו וכל האמירות מעידים על המניעים של החשוד", אמר התובע והוסיף: "אלו האדנים המרכזיים המבסיסים את החשד לחשוד. טענת החשוד כי ירה בגלל סכנת חיים, שונה מדבריו בזמן אמת". בטענה לבקשת הארכת מעצרו פירט התובע כי יש ששה טעמים לדחיית טענות החשוד לסכנת חיים: התנהגות החשוד, התנהגות החשוד על פי עדי ראייה, התנהגות שאר הכוח, הגרסה המתפתחת של החשוד, התנהלות החשוד בחקירה ואמירות של מפקדי הכוח והמג"ד.