דורון אלמוג והרב אלי סדן - חתני פרס ישראל על מפעל חיים

שר החינוך נפתלי בנט הודיע היום (ה') על זכייתם של דורון אלמוג והרב אלי סדן, חתני פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע'ו. השר בנט אישר את המלצת ועדת הפרס בראשותה של השופטת בדימוס שרה פריש ולצדה חתן פרס ישראל, יהורם גאון, מר סלמן עמר, הגב' איריס ראור ברץ ומר אייל גבאי. השר בנט בירך את דורון אלמוג והרב אלי סדן על תרומתם רבת השנים לחברה ולמדינה. באשר לדורון אלמוג אמר השר בנט: "האלוף (מיל') דורון אלמוג הוא גיבור ישראלי חברתי, צבאי וערכי: סיכן את חייו למען בטחון ישראל והקדיש את חייו למען החברה בישראל. הוא לוחם למען החלשים בחברה הישראלית, לוחם אמיץ למען בנו זכרו לברכה, ולוחם עז נפש להצלת החטופים באנטבה ובפיקוד יחידות העילית של צה"ל. אלמוג העניק כל חייו למען מדינת ישראל, ויש למדינה את הזכות להעניק לו מעט בחזרה בפרס מפעל חיים זה". באשר לרב אלי סדן השר בנט אמר: "הרב אלי סדן הוא מהפכן ציוני, שחולל את אחת המהפכות הגדולות בחברה הישראלית. בזכותו, אלפי בני ובנות נוער זכו לשירות משמעותי בצה"ל. הרב סדן חיבר בין חילוניים לדתיים, בין תורה לצבא, בין ממלכתיות לציונות והתיישבות. מפעל חייו של הרב סדן, ייסוד המכינות הקדם צבאיות הדתיות והחילוניות, גידל דור של לוחמים עזי נפש ואוהבי מורשתם, ועל כך הוא ראוי לפרס ישראל לא רק בשנה הזאת – אלא בכל שנה ושנה". נימוקי ועדת הפרס: הרב אלי סדן: בנימוקי ועדת הפרס צוין כי בשנת 1988 מקים הרב אלי סדן את המכינה הקדם צבאית הראשונה "בני דוד", למעשה לראשונה מוקמת מסגרת אשר שמה את עיקר יהבה על שירות משמעותי בצה"ל הן בשלב המיידי והן בשלב הארוך יותר לקראת היותם אזרחים תורמים ומשמעותיים לחברה. למעשה המכינה היוותה פריצת דרך מכוננת בדרך השתלבותם של הציבור הדתי לאומי במסגרת הצבאית, אך צעד זה היה הצעד הראשון בלבד. לאחר הקמת המכינה הוקמו בעקבותיה עוד מכינות רבות, כשבשנת 1998 בוצע הצעד הגדול הבא והרב סדן עזר להקים ולייסד את המכינה החילונית הראשונה "נחשון" ומאז ועד היום הוקמו מכינות קדם צבאיות רבות ושונות המתאימות לאוכלוסיות מגוונות ושונות, הכוללות, בנים בנות מכינות מעורבות חילוניות ודתיות והן מכינות בעדה הדרוזית. מאות המתמודדים שמתמודדים על השתלבות במכינות פונים גם למסגרות מקבילות של התנדבות מרצון למען החברה בישראל. מעשיו של הרב סדן לא רק הובילו למשרתים בעלי רצון לשירות משמעותי יותר בצה"ל ולאזרחים טובים יותר אלא היו גשר וחיבור בין ערכי החברה השונים וקירוב הזרמים השונים מהם מורכבת החברה הישראלית. וכן היוו גשר לעשיה משמעותית משותפת לטובת הכלל בדרך של קירוב והבנה ותוך הקפדה על הנחלת ערכים. הרצון לשתף רבים ושונים "בנשיאת נטל האלונקה הצבאי והחברתי במדינה" היווה מודל אשר יושם בצורות רבות ושונות במסגרת מסלול המכינות הקדם צבאיות, זאת תוך הקפדה על השתלבות בקיים ורצון להצלחה חוצה מגזרים, תוך מתן דגש על ערכים בשיח של קידוש החיים ואיכות החיים בחברה הישראלית. לאור כל האמור לעיל, רואים אנו בפועלו של הרב סדן עשייה משמעותית בעל השפעה רחבה ומהדהדת, הן בהיבט של יצירת מסגרות חדשניות ומגוונות והן מההיבט של תלמידי המכינות השונות אשר מהווים את תוצר העשייה מהם זוכה כלל החברה הישראלית ליהנות. דורון אלמוג: בנימוקי ועדת הפרס צוין כי האלוף דורון אלמוג הקדיש את מרבית חיו למדינת ישראל ולאזרחי המדינה, תחילה תוך שירות צבאי משמעותי במשך 35 שנה עד להגעתו לדרגת אלוף, ולאחר מכן ביצוע מעבר חד שנבע תחילה מעולמו האישי הפרטני אך הוביל למהפכה בתחום הטיפול החברתי באוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. החברה במדינת ישראל למודת הקרבות מכירה מזה שנים בליקויים פיזיים אך בדומה למדינות אחרות בעולם החברה חשה אי נוחות גבוהה וניכור כלפי בעלי לקויות נפשיות ונוירולוגיות. היה קיים צורך לביצוע שינוי תפיסה ביחס לאוכלוסייה זו ולהטמיע את הצורך בהענקת האפשרות לאותה אוכלוסייה לחיים משמעותיים וראויים. יוזמתו להקמת כפר ייחודי לבוגרים פגועי מוחין הינה מסגרת פורצת דרך אשר מאפשרת לאוכלוסייה זו להתקיים בדרך משמעותית ומוכבדת, למעשה מדובר במודל חדשני ופורץ דרך שהוביל לשיפור מיידי ברמת החיים של השוהים במתחם "עלה נגב" – נחלת ערן אותו הקים וכיום הוא מנהל, וכמובן שהשפיע על הסביבה הקרובה של בוגריו אך לא רק, הקמת המרכז בנגב נבעה מתפיסה ציונית עמוקה כי יש ליישב את הנגב, ועל כן אף מדובר במודל ליישום ערכי הציונות תוך מתן דגש על האחר ועל שיתוף הקהילה והסביבה.