אוניברסיטת חיפה יוצאת לחלל. החל מהשבוע, מזמינה אוניברסיטת חיפה את הקהל הרחב למסעות אל מרחבי החלל והזמן בסדרת מפגשים בנושאי חלל, אסטרו-פיזיקה ופיזיקה תאורטית. הרצאת הפתיחה ביום רביעי הקרוב, חורים שחורים וגלי כבידה: מסע על פני מיליארד שנים ועשירית השנייה. בתום ההרצאה תתקיים תצפית אסטרונומית על גרמי השמיים הנצפים.

את סדרת ההרצאות "מדע על ההר" יובילו חוקרי המרכז החדש לפיזיקה תאורטית ואסטרופיזיקה ומטרתה להנגיש את המחקר שנעשה בתחומי הפיזיקה והאסטרונומיה באוניברסיטת חיפה, כמו גם בתחומים נוספים במדעי הטבע, לקהל הרחב. לדבריו של פרופ' דורון שלוש, ראש המרכז החדש ומי שיעביר את ההרצאה הראשונה, לא נדרש כל ידע מוקדם כדי להשתתף בפעילויות, והדבר היחיד הדרוש היא סקרנות.

אז על מה ידברו בהרצאה הראשונה? ככל הנראה יהיו שם מונחים כמו תנועה קרובה למהירות האור, כוכבי נייטרונים וננסים לבנים וכמובן – חורים שחורים. גל כבידה הוא הפרעה של עקמומיות במרחב־זמן, המתפשטת במרחב, כפי שהן מתבטאות בתורת היחסות הכללית של איינשטיין. איינשטיין עצמו סבר שגלי הכבידה יהיו חלשים מידי כדי להימדד אי פעם, ועד לאחרונה העדויות על קיומן היו עקיפות בלבד. כל זאת עד שבשנת 2016, חוקרים אמריקאים הכריזו שמצאו ראיות מבוססות לקיומם של גלי הכבידה. הם עשו זאת במסגרת פרויקט LIGO, פרויקט שהושקעו בו "בסך הכל" כ-365 מיליון דולר. "פרס הנובל האחרון בפיזיקה ניתן על הגילוי הישיר של גלי כבידה. המידע שנישא באמצעות גלים אלה שונה בתכלית מזה ששימש אותנו מאז ימי קדם לחקור את היקום סביבנו, ופותח צוהר חדש להבנתו. בפרט, גלי הכבידה מאפשרים לזהות חורים שחורים ועצמים אפלים אחרים בקצה היקום, ללמוד כיצד הם נוצרו, ואף להבין את ההשלכות הנובעות מקיומם על חיי היום יום שלנו, למשל, בהשפעתם על מחירה של אונקיית זהב", הוא אמר.

בתום ההרצאה, ועל פי תנאי מזג האוויר כמובן, תתקיים תצפית אסטרונומית על כיפת השמיים וגרמי השמיים הנצפים יחד עם הסברים. ההרצאה השנייה תתקיים בחודש יוני בנושא "רעיונות מודרניים על מרחב וזמן".