נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין קיבל לידיו היום (ד') את דו"ח בנק ישראל לשנת 2017, מידי נגידת בנק ישראל, הד"ר קרנית פלוג. הנגידה הציגה לנשיא את עיקרי הדו"ח והיעדים הכלכליים של הבנק לשנה הקרובה.

ריבלין: ״הדו"ח מאשש בצורה טובה את הדבר הזה שאנחנו יודעים על הכלכלה שלנו, על שתי פנים שונות שלנו. בכל הנוגע לאיתנות המקרו כלכלית של מדינת ישראל, ולתחרותיות של ישראל מול השוק הגלובאלי, ללא ספק יש לנו הרבה מאוד במה להתגאות.

בנתוני המקרו שאנחנו מציגים, עולה מהדו"ח באופן כללי תמונה מרשימה מאוד. שיעורי צמיחה גבוהים יחסית, יחס חוב תוצר טוב, שיעור אבטלה נמוך, מטבע חזק ואינפלציה נמוכה. גם בזירה הבינלאומית ובתחרות שלנו מול הכלכלה הגלובאלית. ישראל היא היום שחקן שרוצים אותו בחדר, ב-70 שנים בלבד, ישראל מיצבה את עצמה כמובילה עולמית, לא פחות, במגוון רחב של תחומים. אלה הם הישגים אסטרטגיים, ברמה הכלכלית, אבל גם ברמה הגיאו פוליטית והמדינית. אבל לצד ההישגים הללו, מאיר הדו"ח גם שני אתגרים גדולים וכבדים שמונחים לפתחינו, וקשורים אלה באלה. שני אתגרים שההתמודדות איתם היא התנאי שלנו למעבר ממציאות של שתי כלכלות, כלכלת היי-טק וכלכלה מסורתית, ויש שיאמרו - אולי אפילו שלוש כלכלות, לכלכלה אחת, יציבה וחזקה. 

האתגר הראשון והכואב הוא טיפול בפערים החברתיים בישראל והבטחת המוביליות החברתית. לתמונה הזאת צריך להוסיף את העובדה שלעוני בישראל יש צבע מגזרי מאוד, של שני מגזרים, שני שבטים, הערבים והחרדים. האתגר השני, והקשור בזה שתיארתי עכשיו, הוא יכולתו של האדם החציוני בישראל לחיות בכבוד. האיש או האישה החציוניים אינם נמנים על העשירונים התחתונים. ועדיין, הם משתייכים לכלכלה השנייה, לישראל שבה הפריון והשכר נמוכים, ובה הם מתמודדים עם יוקר מחיה גבוה. בין השכר שלהם ליוקר המחיה בעיקר בתחומי הדיור והמזון - נשאר להם ביד מעט מאוד, מעט מדי. מעט מדי כדי לממן חוגים ושיעורים פרטיים. מעט מכדי להרגיש שהם חלק מהחלום, שיש תמורה בעד העבודה הקשה, שיש אופק ועתיד שממתינים להם ולילדיהם.

אני מודה לך הנגידה, ולכל הצוות, על העבודה המסורה והמעולה שלכם, ועל הדו"ח החשוב הזה, שמשמש לנו כראי, וכמפת דרכים להבטחת המשך הצמיחה והשגשוג של מדינת ישראל, לטובת כל תושביה".

נגידת בנק ישראל: ״הדו"ח מטבעו עוסק בהתפתחויות השוטפות ובאתגרי המדיניות בהסתכלות קדימה, אבל חשבתי שנכון לנצל את ההזדמנות הזו כדי להזכיר גם את ההישגים המדהימים שהשיגה כלכלת ישראל ב-70 שנות קיומה של המדינה. הצמיחה הכלכלית שידעה המדינה הביאה לגידול מרשים ברמת החיים, תוך קליטה מוצלחת של גלי עלייה רבים. הפכנו ממדינה שעיקר גאוותה היה יצוא התפוזים, ושסבלה מגירעון כרוני במאזן התשלומים, ובהמשך מחוב ציבורי ענק ואינפלציה דוהרת, למדינה עם עודף במאזן התשלומים, עודף נכסים על התחייבויות, חוב ציבורי מתון, יצוא מתוחכם שנשען על ידע וחדשנות פורצי דרך, ואינפלציה שהיינו רוצים שתהיה קצת יותר גבוהה. יש לנו, כבוד הנשיא, בהחלט במה להתגאות, במקביל לכך שיש הרבה עבודה לפנינו.

לראשונה מאז 2014 נרשמה אינפלציה חיובית. לרמתה הנמוכה של האינפלציה תרמו בעיקר הייסוף בשער החליפין של השקל, התגברות התחרות במשק והפחתות המחירים שהממשלה יזמה. על אף האינפלציה הנמוכה, הציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים מעוגנות בתוך היעד– עדות לאמינותה של מדיניות יעד האינפלציה. 

המשק עדיין נופל מהמדינות המפותחות מבחינת התוצר לנפש והפריון לעובד, ותחולת העוני ואי-השוויון בהכנסות נטו עדיין גבוהים. נדבך מרכזי בהתמודדות עם מצב זה נעוץ בשיפור ההון האנושי של כלל האוכלוסייה ובצמצום הפערים הקיימים בין מגזריה השונים. לשם כך יש לשפר את ההישגים במערכת החינוך וכן להקטין את פערי ההישגים בין תלמידים ממגזרים שונים ומרקעים חברתיים-כלכליים וגאוגרפיים שונים. כמו כן, ראוי להרחיב את המדיניות הפעילה בשוק העבודה, לרבות הכשרות מקצועיות. בנוסף, נדרשת השקעה נרחבת בתשתיות, ובראשן בתחבורה הציבורית. כל אלו וצעדי מדיניות נוספים המפורטים בדו"ח, הם צעדים הכרחיים על מנת להבטיח צמיחה מכלילה ובת קיימא, שמפירותיה יהנו כל חלקי האוכלוסיה".