נשיא המדינה ראובן ריבלין ורעייתו נחמה ריבלין ארחו היום (חמישי), את האירוע לציון 20 שנות פעילות לנט"ל - העמותה לנפגעי טראומה על רקע לאומי. באירוע נשאו דברים נשיא המדינה, יו"ר העמותה יהודית יובל רקאנטי ויו"ר המועצה הציבורית של נט"ל רא"ל (מיל') בני גנץ.

ריבלין: "כמעט כל ישראלי מכיר נפגע טראומה, חבר, שכן, בן משפחה, הוא עצמו, שסובל מ'פוסט טראומה' בעקבות מבצע, מלחמה, אירוע טרור, פיגוע, התקפת טילים, ונאבק לחזור לחיי משפחה מלאים, לעבודה, ללימודים, לישון בלילה", אמר הנשיא: "זוהי פציעה 'מתעתעת'. אין גלד, אין גדם, אין צלקת שרואים. המומחים אומרים שהיא 'פציעה שקופה', כך הם מכנים אותה. בנט"ל כבר עשרים שנה נותנים לה 'צבע'. אתם מוכיחים שקשה להתמודד עם פוסט טראומה אבל זה אפשרי".

"צריך להביט בכם ולהבין את עומק השינוי שחל ביחס של החברה לנפגעי פוסט טראומה" אמר הנשיא והמשיך: "מלחמות וטרור לצערי, הם חלק מהשגרה במדינת ישראל, חלק בלתי נפרד ממציאות החיים שלנו. בשנים האחרונות גם העורף הפך חזית, נוסף ללוחמים בשדה הקרב גם אזרחים, ובהם ילדים ונוער, נחשפים ל'טראומה'. אף על פי כן, לקח שנים ארוכות עד שנפגעי הפוסט טראומה קיבלו את ההכרה לה הם זכאים, שנים רבות הרגישו נפגעי הפוסט טראומה שמדינת ישראל מזניחה אותם. שהם נאלצים להילחם גם על כבודם". הנשיא אמר עוד: "נט"ל הנגישה לציבור הישראלי את הטיפול בפוסט טראומה אבל היא גם שינתה את השיח על פוסט טראומה. היא עזרה לחברה הישראלית להכיר בנפגעי הטראומה ולהושיט להם יד, להעניק להם חיבוק. אסור שנפגעי פוסט טראומה שסובלים מ'פציעה שקופה' יהיו 'פצועים שקופים'. נפגעי הטראומה צריכים להבין שהם לא לבד, יש להם בית. בשם החברה הישראלית בשם רבים וטובים שישנים בזכות נט"ל יותר טוב בלילה, אני רוצה להודות לכל צוות נט"ל, עובדים ומתנדבים, ולברך את כולנו ברפואת הנפש ורפואת הגוף".

מדברי רא"ל בני גנץ יו"ר המועצה הציבורית של נט"ל: "פעם קראתי לעצמי 'מפקד שכול', כזה שאיבד את חייליו לאורך הדרך. מהמקום הזה שמחתי על ההזדמנות שנתתם בפניי לבוא ולהצטרף ולסייע ככל שכוחי משיג אותי, לבוא ולתמוך בפעילות של הארגון הזה. יכול להיות שהאירוע הספציפי יסתיים בנקודת זמן מסוימת, אבל הוא באמת אירוע מתמשך לחיילים לאורך שנים רבות ולצערנו בחברה הישראלית גם בנסיבות אחרות, לאו דווקא של חיילים, קורה לנו ויכול לקרות. טוב שיש ארגון שעושה עבודה נהדרת בתחום הזה וממשיך את הפעילות שלו. הטיל לא פוגש כתובת פוליטית, האירוע לא פוגש כתובת פוליטית והכאב הוא כאב משותף של החברה כולה: דתיים וחילונים, יהודים ושאינם יהודים, ימין ושמאל ללא שום קשר, ללא שום צבע ולכן אני חושב שמאוד חשוב שככל שאנחנו מתמודדים עם כאב ביחד, אולי כדאי שנתמודד גם עם החיים ביחד בצורה יותר טובה, זה יעזור לנו להכיל את הדברים כמו שהם".