הצעת חוק "ההשעיה" אושרה לקריאה ראשונה כהצעה מטעם ועדת חוקה

בתום דיון ארוך שלווה בחילופי דברים, צעקות, ואף בהוצאת חברי כנסת מהדיון, ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום את התיקון לחוק יסוד הכנסת ואת התיקון לחוק הכנסת כהצעת יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי לקריאה ראשונה כהצעת חוק מטעם הוועדה. הדיון בהצעת החוק החל בעמדת היועצת המשפטית של הוועדה שאמרה "הליך שיפתח ברוב קואליציוני, עלול להיות פתח להתעמרות של הקואליציה בח"כ. לכן נדרשת הסכמה רחבה ולא להסתפק ברוב קואליציוני. עקב החשש מפני הטלת משמעת קואליציונית, אני מציעה שבתום הדיון שייערך במליאת הכנסת, תיערך הצבעה חשאית. יש לכך גם מגרעות בכך שלעיתים ח"כים מאותה מפלגה, עשויים להצביע בעד. אולם הצורך לנטרל את הפוליטיות של ההליך, גובר". לדבריה "בהליך הזה, חבר הכנסת פועל כשופט ולא כנבחר ציבור". עוד מציעה היועמ"ש, שהחוק יחול רק מהכנסת הבאה. עשרות חברי כנסת נכחו בדיון והתנגדו להצעת החוק. חברי הכנסת תקפו את הרעיון הבסיסי של הדחת חברי כנסת ע"י חבריהם. עוד נטען, כי הצעת החוק תופנה כנגד חברי כנסת מהאופוזיציה ותהווה איום וסתימת פיות של מי שלא יישר קו עם עמדת הקואליציה. חברי הכנסת השמיעו ביטויים קשים כנגד ההצעה שלדבריהם ההצעה גזענית, מקארתיסטית ומדירה ערבים מהכנסת. חלק מהח"כים הזהירו את הח"כים התומכים בהצע"הח כי ההצעה עלולה לשמש נגדם בכנסות הבאות. נציג היועץ המשפטי לממשלה עו"ד עמי ברקוביץ מסר לחברי הוועדה את עמדת היועמ"ש עו"ד אביחי מנדלבליט. לדבריו "לעמדת היועץ, לא ניתן לומר כי הצעת החוק המבקשת לתקן את חוק יסוד הכנסת, כך שתתאפשר השעיה עד כדי הדחה של חבר כנסת מכהן על בסיס עילות הפסילה להתמודדות לכנסת, כפי שנקבעו בסעיף 7 א' לחוק יסוד הכנסת, ובהתאם לפרוצדורה המותוות בהצעה במתכונתה כעת, היא בלתי חוקתית. זאת בהתחשב בכך שמדובר בהצעה לתיקון חוק יסוד, ובשים לב גם לאמירות בפסיקת בית המשפט העליון, באשר לתחולתה בישראל של דוקטרינת התיקון החוקתי הלא-חוקתי, בשל פגיעתו בעקרונות היסוד של השיטה. בלי לגרוע מן האמור, מובן כי חקיקתו של תיקון כזה המוצע, מחייבת זהירות רבה נוכח הקשיים שהוא מעורר. כוונת הדברים בהקשר זה, היא לקשיים המובנים שבקיומו של משפט עמיתים על בסיס אידאולוגי, תוך הסמכת רוב פוליטי של חברי כנסת להחליט על הפסקת כהונתו של חבר כנסת מכהן, אשר נבחר כדין. מובן גם כי בהסדר שכזה יש גם כדי לפתוח פתח של התנכלות של הרוב למיעוט, ולזכויות הייצוג שלו בכנסת ואף לגרום לסיכול רצון הבוחרים אשר הצבעתם הביאה לבחירתו. מכאן הזהירות הרבה הנדרשת בגיבושו על פרטיו. בשעת ההצבעה, חברי כנסת שהתנגדו לקיומה, הרימו את קולם עד כדי כך שהיה קשה מאוד לשמוע את יו"ר הוועדה. ח"כ ניסן סלומינסקי החליט לעבור להצבעה שמית, אולם גם מהלך זה לא צלח, ולהט הרוחות הקשה מאוד על קיום הצבעה. בסופו של דבר, יו"ר הוועדה הכריז כי ברוב של שבעה חברי כנסת, הצעתו התקבלה וכי הוועדה אישרה את שתי הצעות החוק לקריאה ראשונה כהצעות מטעם הוועדה. גם בהצבעה החוזרת (רביזיה) לא היה שינוי בתוצאה. חברי הכנסת מהרשימה המשותפת אמרו כי אם החוק יופעל כנגד אחד מחברי סיעתם, הם ישקלו להתפטר כולם מהכנסת. חברי הכנסת שהתנגדו לחוק בדיון (לפי א' ב') עבדאללה אבו מערוף, טלב אבו עראר, זוהיר בהלול, יוסף ג'בארין, יעל גרמן, תמר זנדברג, דב חנין, אחמד טיבי, חיים ילין, ציפי לבני, רויטל סויד, עאידה תומא סלימאן, אוסמה סעדי, איימן עודה, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, מיקי רוזנטל, ואלעזר שטרן. לעומתם, יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי וח"כ עודד פורר תמכו בהצעה. גם חברי הכנסת בני בגין ואורי מקלב שהצביעו בעד ההצעה, בדבריהם הסתייגו ממנה מתוך תקווה כי לקראת הדיון להכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, ייערכו בה שינויים.