מועאוויה כבהה, פראמדיק מתנדב באיחוד הצלה, והראשון שהגיע לאירוע הדריסה הקטלני בכביש 6, כתב בדמעות לזכרו של לוחם גולני, שילה סימן טוב:

הלב בוכה, קשה להאמין, אומנם הכרנו בפעם הראשונה לכמה דקות בודדות כששכבת חסר אונים בין שברי ההאמר הצבאי בכביש שש לפני שישה ימים, רגעים בהם שכבת ללא תזוזה כי לוחות המתכת הכריעו את תנועת גופך ומנעו ממך לזוז, כי חומרת הפציעה הגבילה אותך, כי רגע של חוסר זהירות הפיל גיבור כמוך והביא אותך לחוסר אונים.

המתכת, הפצעים והכאב העז שחווית באותו רגע, שברו את גופך, שברו את יכולתך לקום, אך לא הצליחו לרסק ולשבור את רוחך, את נפשך, את גבורתך....
אח יקר, מהרגע הראשון ששקדנו מעליך אני ואשתי בשניות הראשונות לפציעתך, הבנו שגיבור על מולנו, מחוסר האונים שלך גרמת לנו להיות חסרי אונים, ניסינו לטפל, ניסינו לשמור על ערנותך, מלמלת, דיברת, והשרית רוגע אין סופי שחיזק גם אותנו, ניסינו לחזק אך גרמת לנו לצאת מחוזקים.

איך אפשר להסביר את זה? איך יכול להיות שגיבור יכול למות? ברגעים שעברנו יחד שידרת רוגע, שידרת תקווה!!! היו רגעים שאפילו ניסית להרגיע אותנו, ניסית לרומם את רוחינו!!! אז איך יכול להיות שגיבור כמוך יכול למות???

גם ברגעים שהמסוק נחת לפנות אותך לבית החולים מה שעניין אותך זה לדאוג לחבריך שנפגעו בתאונה, גם כשלוחות המתכת כלאו אותך, נשמתך הסתובבה בזירת התאונה ועודדה את כולנו, חיזקת את המטופלים ועוד יותר את המטפלים!!!

רגע לפני שהנחתי את ראשי על הכרית באותו ערב, נזכרתי ברוגע שלך, בגבורה שלך, ברוח הלחימה שלך, עם כל הכאב על האובדן שהיה באותו ערב במות שני חבריך, גבורתך השאירה בי תקווה, השאירה בי גאווה, ציירה על פניי חיוך קטן של רוגע שישנם עוד גיבורים כמוך אח יקר.

איך גיבור יכול למות??? אחי היקר, הפציעה הכריעה את גופך, הפציעה עצרה את פעימות לבך, אך גבורתך עדיין פועמת, בי, פועמת בכל אדם שהיה בסביבתך באותם רגעים קשים, גיבור היית וגיבור תשאר בלבנו לעד.

תנוח על משכבך בשלום, אח יקר...הלב בוכה. תודה על הגיבור שבך.