כאשר בפני בג"צ עמדו כמה סוגיות של מבנים יהודים על קרקע שאולי שייכת לערבים, השופטים לא חשבו יותר מידי והורו להרוס מיד. כך קרה עם בתי דריינוף בבית אל וכך קרה עם בית הכנסת בגבעת זאב ועוד שורה של מבנים, אך ככל שהדבר לא נוגע ליהודים והבעלות על הקרקע היא של יהודים, לערבים מותר להמשיך לחגוג ולגזול גם במשך עשרות שנים. בית המשפט העליון ידון מחר בפרשת הכפר הבדואי הלא-חוקי אל זרנוג שבנגב. הכפר בו מתגוררים בני השבט הבדואי אבו-קווידר, נבנה על חלקת קרקע בבעלות יהודית פרטית שנרכשה לפני כ-85 שנה. בני שבט אבו קוידר שהגיעו מרצועת עזה לישראל במהלך שנות ה-50, פלשו במהלך השנים לחלקה וכן לאדמות מדינה סמוכות ובנו במקום מעל שלוש מאות בתים ללא היתר. למרבה האבסורד, גם מדינת ישראל בנתה לרווחת בני השבט מבני ציבור ללא היתר, בניגוד גמור לחוקי התכנון והבניה, וליסוד החוקתי של זכות הקנין. בדיון שיתקיים מחר בבית המשפט העליון יבקשו בעלי הקרקע ותנועת רגבים כי בית המשפט יורה על הוצאת צווי הריסה, ויקבע כי על המדינה לפנות את החלקה תוך עמידה בלוח זמנים סגור ומהודק. מאז שנות ה-80 ניהלה המדינה עם נציגי השבט משא ומתן בניסיון להעתיק את מגורי השבט למקום מוסדר ובדצמבר 1998 חתמו המדינה וחלק מנציגי השבט הסדר מוסכם על פינוי השבט ליישוב רהט. במסגרת ההסכם התחייבה המדינה למתן הטבות כלכליות נרחבות לבני השבט וכן התחייבה להימנע מלאכוף נגדם את דיני התכנון והבניה עד למועד המעבר, אולם במהלך 15 השנים האחרונות לא חלה כל התקדמות ממשית ביישום ההסדר, ובחסות ההסכם הוסיפו התושבים ובנו במקום עוד עשרות בתי מגורים. בשנת 2012 עתרו תנועת רגבים ובעלי הקרקע לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בדרישה להשלים את פינוי החלקה. במסגרת הדיון בעתירה נמנעה המדינה מלהציב תאריך יעד לפינוי המבנים מהחלקה, וניפקה הצהרה בלתי מחייבת לפיה הליכי התכנון לקידום תוכנית ההעתקה הקיימת צפויים להימשך עוד כ-3 שנים. בינואר 2013 בית המשפט המחוזי דחה את עתירת רגבים ובעלי הקרקע, וקבע כי על המדינה להשלים את הליך התכנון בתוך שלוש שנים, ולאחר מכן ליישם את העברת השבט בתוך שלוש שנים נוספות. גם במהלך שלוש השנים האחרונות מאז פסק המחוזי, לא חלה התקדמות ממשית בקידום ההסדרה. חלופת ההסדרה המוצגת כיום ע"י המדינה הינה חלופה שלפי הצהרות המדינה עצמה היא אינה ישימה מן הבחינה הטכנית מוניציפאלית, וגם אם היא תהיה ישימה במועד כלשהו בעתיד הרחוק הרי שהפולשים לא יפנו מרצונם את המקרקעין כך שמדובר בדחייה של שנים רבות במהלכם יתבססו הפולשים בקרקע, דבר שעלול לסכל את האפשרות להחזיר את החלקה לידי בעליה. בדיון שיתקיים מחר (שלישי) בבית המשפט העליון בערעור שהגישו בעלי הקרקע ותנועת רגבים, יבקשו המערערים כי בית המשפט יורה על הוצאת צווי הריסה ופינוי של הפולשים בתוך פרק זמן קשיח ולוח זמנים סגור ומהודק. "המדינה מתנהלת בשוויון נפש מזה עשרות שנים ונמנעת מלפעול לאכיפת החוק, ואף כרתה "הסכם אי אכיפה" עם העבריינים, הסכם בלתי חוקי בעליל שאין לו אח ורע בתולדות המדינה", אומרים בתנועת רגבים. "המדינה עצמה שבעבר פלשה לחלקה ובנתה ללא היתר מבני ציבור עבור הפולשים ממשיכה להתנהל בצורה שערורייתית וגם כיום היא ממשיכה להעדיף את זכויות הגזלנים ורווחתם על זכויותיהם הקנייניות של בעלי הקרקע. מאחר ובמשך שמונה עשרה שנים לא התקדמה המדינה במילימטר ליישום הליך ההסדרה, לבעלי הקרקע אין כל סיבה להאמין שהמצב ישתנה גם בעתיד – ולכן אנו דורשים כי בית המשפט העליון יורה על אכיפת החוק, באופן הברור והבסיסי". (בתמונות: הכפר שיושב על קרקע יהודית פרטית).