ראש המועצה האזורית דגן פתח ואמר: הפרס הזה הוא לא שלי, הוא של כל תושבי השומרון בוני הארץ" והזמין את היורים ואת מזכירי הישובים לקבל איתו את הפרס: "לא אני זכיתי בפרס הערב. אלא תושבות ותושבי השומרון הם שמקבלים הערב את הפרס. הנחישות שלהם לא לוותר על אף רגב אדמה בארץ ישראל הם שזיכו אותי בזכות לעמוד כאן הערב.

אף פרס לא יגליד את צלקת העקירה משאנור. משאנור אני מגיע ולשאנור אני הולך. יום הגירוש היה יום מכונן וכל פעולותי מוכוונות שלא יהיה גירוש נוסף, עי הבאת מסות של יהודים, תנופת בנייה הקמת ישובים וכבישים חדשים, ופעולה כל העת כדי לחזור ולבנות את חומש שאנור גנים וכדים מחדש. עם זאת אנחנו נמשיך לפעול כדי לקדם את ההתיישבות, לחזק את הפריחה והגדילה בכל יהודה ושומרון. עץ עם שורשים עדי עד אנחנו נוטעים בימים אלו ברחבי השומרון וגם נכדינו ובני נכדינו עוד יהנו מפירות העצים האלו.

הטרור מכה בנו בשבועות האחרונים, מכאן אני נושא מבט אל ממשלת ישראל ואל תושבי השומרון שהם משפחתי המורחבת: ״הנחמה שלנו היא בנייה והתיישבות, הציונות תמיד ענתה למעשי הפורענות בתשובת ההתיישבות, זה הרגע וזה צו השעה".

דגן הזכיר בדבריו את מורו ורבו רחבעם זאבי (גנדי) שתמיד היה מדבר על חשיבות האחיזה של עוד דונם ועוד דונם בשומרון. כפי שנהגו בפלמ"ח לפני קום המדינה, והזכיר את בני קצובר שייסד את ההתיישבות בשומרון, שתמיד אומר בשם הרב צבי יהודה קוק ש"הכל יצמח בארץ ישראל, ארץ ישראל נותנת כוחות".