התערוכה "אני אוהב את הביטלס", הוכנה במסגרת מיזם חברתי "האוסף שלי"  שמתקיים למען עובדי בית האבות, דיירי הבית ובני משפחותיהם. בתערוכות שבמסגרת המיזם מוצגים  בלובי של בית האבות הספרדי, אוספים  בלווי הסברים ותיאורים של אנשי הצוות, דיירים ואורחים.

"התערוכות הן הזדמנות נפלאה לפגוש אנשים, להיכנס אל ליבם, להכיר אותם לעומק, להיות שותפים לחייהם לרגע ואולי אף ליותר.." מציינת אחראית התרבות של בית האבות טניה סבסטיאנוב.

התערוכה "אני אוהב את הביטלס" יצא לפועל ביוזמתו של עובד מטבח של בית האבות, אלכסנדר צופנס (הביטלמן). לפתיחת תערוכה הגיעו אנשי הצוות, דיירי הבית ואורחים. מנכ"ל בית האבות ירון רז  שיבח את היוזמה וציין כי התערוכה מאפשרת להציץ לעולמם של העובדים במקום ולהכיר אותם מעבר למקצוע שבו הם עוסקים.

אלכסנדר צופנס סיפר ברוסית כשאחראית התרבות מתרגמת לעברית על האוסף שלו, שמושתת על עבודת איסוף של 50 שנה בכל הדברים הקשורים ללהקה המפורסמת הביטלס ועל ההופעות שבהם צפה. אלכסנדר גם שר מספר שירים של הביטלס בלווי גיטרה. דיירי הבית צוות ואורחים כתבו לאלכסנדר מילים חמות בספר מבקרים.

בתערוכה מוצגים חפצים שונים ופלקט גדול עם הסברים וקורות חיים של אלכסנדר בשלוש שפות. רוסית, עברית וספרדית. וכך כתב אלכסנדר : "אני אוהב את הביטלס ! תשוקת הביטלס שלי החלה בהיותי תלמיד בית ספר יסודי, כששמעתי את השיר "ילדה" מפטיפון שהתנגן ביום הולדת של חבר. כולם שיחקו מחבואים ואני עצרתי והקשבתי ל"שיר העם האנגלי", כך נכתב על גבי התקליט.

מאז התחלתי להתעניין בכל מה שקשור לביטלס ועקבתי אחר כל מה שהיה ידוע עליהם. כמו כן, התחלתי לאסוף חפצים שקשורים אליהם. מעולם לא נפרדתי מהמוזיקה של "הארבעה מליברפול". למדתי לנגן על פסנתר בבית ספר למוסיקה, שרתי את שיריהם עם גיטרה ליד האש וניסיתי, בכל הזדמנות אפשרית, לבקר במקומות הקשורים אליהם, לדוגמה: בביטלס פלאץ בהמבורג ובבית הקפה שבו הם הופיעו.

הייתי בר מזל מספיק כדי להשתתף באירועים חשובים הקשורים לביטלס: בקונצרט של פול מקרטני בתל אביב וכן בחגיגות לכבוד חמישים השנה לביקור הראשון של הביטלס בהמבורג. אני חולם לחצות את "דרך אבי" בלונדון. LET IT BE !! הביטלס – לנצח!" ועל החתום "הביטלמן. אלכסנדר צופנס".