ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס בפתח ישיבת הממשלה לפינוי הבתים בחברון ואמר כי תהליך הבדיקה של חוקיות המהלך יבוצע במהירות וברגע שיאושרו תהליכי הרכישה, הממשלה תאשר את אכלוס שני הבתים. עוד התייחס נתניהו לנושא הפחתת מחרי המים ולנושאים נוספים. "הממשלה תומכת בהתיישבות בכל עת, בייחוד בימים הללו שבהם היא נתונה מול מתקפת טרור, ומתייצבת בנחישות ובאומץ לב מול פיגועי טרור. באותה נשימה, אנחנו מדינת חוק ועלינו לכבד את שלטון החוק. ברגע שיאושרו תהליכי הרכישה, אנחנו נאפשר את אכלוס שני הבתים בחברון, כפי שקרה במקרים דומים בעבר. תהליך הבדיקה מתחיל היום, נעשה אותו מהר ככל האפשר, ובכל מקרה, אם הוא לא יסתיים תוך שבוע, אני אדאג שיימסר דו"ח מצב לקבינט. הממשלה תאשר היום הפחתה במחירי המים. זהו עוד צעד חשוב בשורת ההחלטות שהממשלה בראשותי מאשרת, יחד עם השרים. אנחנו פועלים להוריד את יוקר המחיה. וכאן אני חייב לומר שהוביל את המהלך חברנו אריה דרעי, מהלך חשוב מאוד - הוא מבטא את הרצון שלנו באמת להקל על האזרחים, אבל באותה עת גם להבטיח את המשך הצמיחה הכלכלית של המשק, אנחנו עושים את שני הדברים. אני מבקש להודות לנשיא אובמה שהחליט להיות נוכח באירוע של ציון יום השואה הבינלאומי בשגרירות ישראל. נשיא ארה"ב לא היה בשגרירות ישראל שנים רבות. זו עוד עדות לכך שהיחסים בין ארה"ב לישראל, חרף חילוקי דעות שעולים מעת לעת, היחסים האלה איתנים וחזקים מאוד. אנחנו שמענו במשך השנתיים האחרונות והשנים האחרונות דיבורים על קריסת היחסים. מה שקרס זה הדיבורים על הקריסה, ומה שמתחוור והולך זה שהיחסים המיוחדים האלה באים לידי ביטוי בהרבה מאוד מישורים. אחד מהם הוא כמובן המזכר שאנחנו מנסים לגבש, וכנראה נסיים אני מקווה, בחודשים הקרובים, עם ארה"ב, על חבילת סיוע ביטחוני לישראל לעשר השנים הבאות. היחסים הללו גם באו לידי ביטוי בשיחות שהיו לי בדאבוס עם סגן הנשיא ביידן ועם מזכיר המדינה קרי. כולם מבינים שבמערבולת הזאת של המזרח התיכון, של עליית כוחות האיסלאם הקיצוני, בסופו של דבר ישראל היא בעלת הברית היציבה והנאמנה והחזקה ביותר שיש לארה"ב באזור, והדבר הזה בא לידי ביטוי גם בערכים משותפים וגם באינטרסים משותפים שאנחנו מקדמים אותם. בדאבוס פגשתי גם מנהיגים רבים אחרים. פגשתי שם את ראש ממשלת ארגנטינה הנבחר, או נשיא ארגנטינה הנבחר, שאמר לי בצורה הכי ברורה: 'אנחנו פותחים דף חדש עם ישראל. האינטרסים שלנו וגם הערכים שלנו מחייבים את השותפות הזאת, לכן אנחנו פותחים עידן חדש'. פגשתי שם את ראש ממשלת אתיופיה, מדינה חזקה מאוד באפריקה, שמבקשת להדק את היחסים איתנו. פגשתי שם כמובן ידידים רבים, כמו מנהיג אזרביג'אן, או ראש ממשלת הולנד מארק רוטה, ידיד קרוב של ישראל, ומנהיגים רבים אחרים, כולל ראשי החברות הגדולות שבעולם. הייתי בפורום סייבר שכינסו עם ראשי חברות הסייבר בעולם והחברות שעוסקות בבעיית הסייבר. הם ביקשו ממני, כראש ממשלת ישראל, לתאר את המהלכים שאנחנו עושים, ויש רצון רב ללמוד מאיתנו וגם לשתף פעולה איתנו בתחום הזה, בכל תחום מדעי, וגם כמובן במאבק נגד הטרור. זה היפוך מלא למה שמתארים בשיח התקשורתי שלנו, את הזווית האחרת, וזה המגמות השליליות נגדנו בארגונים בינלאומיים. אבל דווקא בין מדינות, בין מדינות ובין חברות, בחברות הגדולות ביותר בעולם ישראל היא סחורה מבוקשת, הם רוצים את כל מה שאנחנו יכולים להציע, הן בביטחון והן בתחומים רבים אחרים. אחד מהתחומים האלה פרוס כאן לפניכם - פירות החקלאות הישראלית, כפי שהם באים לידי ביטוי בחידושים של מכון וולקני. אנחנו בט"ו בשבט, חג האילנות. זה חג האילנות, חג הפירות, חג הירקות וחג בעלי החיים, חג החקלאות. החקלאות הישראלית היא באמת, הייתי אומר, בקצה המוביל של הפיתוחים החקלאיים בעולם. אני חושב שאפשר למנף את זה עוד יותר ביחסים שלנו עם מדינות אפריקה, מדינות אסיה, מדינות אמריקה הלטינית - כולם מבקשים זאת. אני דיברתי עם כמה מדינות, כולל בדאבוס, כולל עם ראש הבנק העולמי, שמבקש לעשות שותפויות שלנו עם מדינות אחרות. היכולת שלנו להתפרס בעולם, להיות מדינה חזקה, תלויה, ראשית, ביכולתנו הצבאית, אבל שנית, גם ביכולת שלנו ליצור בריתות על בסיס אינטרסים משותפים בתחום החקלאות, בתחום הטכנולוגיה, בתחומים רבים אחרים. את זה אנחנו מפתחים ללא הרף, והדבר נותן את פירותיו, כפי שאתם רואים כאן".