רבים מאזרחי ישראל זועמים על הקיפאון המחשבתי ובעיקר העשייתי של ממשלת הליכוד. די לגלוש קצת ברשת החברתית ולראות את התגובות - תגובות גלויות של אזרחים רגילים ולא של טוקבקיסטים מטעם. "זו לא ממשלת ימין", "לכו הביתה ותנו למישהו אחר", ותגובות שונות ודומות, אך רבות מאוד, מעידות על הלך הרוח בעם ישראל. אי אפשר להתעלם משטפון התלונות. הבעיה היא שלאנשי הימין האמיתי היושבים בתוך הממשלה, אין מספיק כוח. הם קטנים ובשלב הזה אינם יכולים לבצע מהפכה מלאה. הם משפיעים במשרדיהם, מבצעים מהלכים חשובים, אך אינם מסוגלים לשנות את כיוון ההגה ימינה, למרות שישיבתם בממשלה לפחות מצליחה, נכון להיום, למרכז את ההגה שלא יברח שמאלה ויהפוך את הרכב עם כל הנוסעים. שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, כבר מזמן אינו מתנהל כמו ימין, אלא הוא קרוב מאוד בהתנהלותו למרכז ואף שמאלה מכך. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הולך עם הזרם ובין הטיפות. שריו מהליכוד, איך נגיד, פחות מפרווה. זורמים גם הם ומעבירים את הזמן. לא ראינו את שרי הליכוד (רובם) יוצאים מדעתם על הביזיון הבטחוני בכבישי ישראל. לא ראינו אותם דורשים לסגור צירים, להכנס לכפרים, לטפל בכוח רב בביזיון ההזוי של פיגועי האבנים לעבר הרכבת הקלה. קולם לא נשמע וידם לא מבצעת שום מעשה. הבית היהודי - הימין שלא מתחבא ואומר את דעתו, לא יכול בשלב הזה לשנות דבר. מפלגה בינונית שחסרה עוד קולות רבים בכדי לבצע את מה שהציבור באמת רוצה. בממשלת ימין אמתית, לא היה שום סיכוי שהיהודים היו מפונים היום מהבתים שרכשו בחברון ובטח לא במהירות כה רבה. סוגיות של בתי דריינוף בבית אל, בית הכנסת בגבעת זאב ובית הכנסת חזון דוד ליד קריית ארבע היו מתנהלות בדרך אחרת לחלוטין. במקום להניף את דגל ישראל, ממשלת ישראל ממש מתאמצת להוריד אותו. סוגיות עולות לאוויר, הציבור זועם והממשלה רוקדת על הזרם ומדברת: נסגור את עמותות השמאל הקיצוני, לא ניתן לשוברים שתיקה להכנס לפעילות בתוך צה"ל ועם חיילים, נעניש בחומרה רבה זורקי אבנים, נתגבר כוחות בכביש 443, נטפל בבעיית הרכבת הקלה וגם רוצחים ישלמו על הפיגוע שביצעו. אז מהו בדיוק התשלום של הרוצח שלקח את חייה של דפנה מאיר ז"ל? ארוחות ובילוי בכלא הישראלי? מי שעוקב יום יום אחר חדשות 0404 רואה את האמת במלואה: פיגועי האבנים רבים הרבה יותר. כביש 443 מסוכן מאוד לנסיעה (בקבוקי תבערה ואבנים) ואפילו פיגוע דקירה שאירע בתחנה על הציר. הרכבת הקלה חוטפת על ימין ועל שמאל - בכל יום. אוטובוסים (רק אתמול לפחות שלושה) וכלי רכב רבים ניזוקים על בסיס יומי. יהודים חיים בפחד וחשש לחייהם בעיר העתיקה ובכלל במזרח ירושלים. יהודים חוששים מנסיעה בצירים וחיילינו מהמרים בכל רגע היכן יהיה הפיגוע הבא. זה לא נקרא ביטחון. איך אומרים הערבים: "כלאם פאדי" - הכל דיבורים ומעשיות ושום דבר לא באמת נעשה. ביום שמפלגת ימין אמתי תקבל כוח רב הרבה יותר, היא תוכל גם לשנות ובעיקר לרצות את דרישת העם. מפלגות ימין קטנות לא יהיו מסוגלות לעולם להשפיע, אך מפלגת ימין אחת גדולה וחזקה תוכל להביא למהפכה.