מי מאיתנו לא נתקל בשוטר תנועה מלא באנרגיה ומוטיבציה מיותרת, שניגש בסמכותיות לרכב וכאילו תר אחרי ההזדמנות הבאה. בפועל, לא מעט דו״חות תנועה שמקבלים הנהגים בכביש מתקבלים על ידי שוטרים ללא כל בדיקה עמוקה של הפרטים או רצון בכלל להתעמק בפרטים. השוטר מגיע לנהג ברכב תוך ידיעה שכל מה שהוא יעשה מגובה ובסופו של דבר זו מילה של שוטר נגד מילה של אזרח וכולם יודעים למי מאמינים בסופו של דבר. בסופו של דבר אין כל משמעות למה שיאמר האזרח וכל שנשאר לו הוא להתפלל שאדון שוטר במצב רוח טוב ואולי יקשיב ויאזין למהות העניין. למען הסר ספק, אינני מנסה להגן על עברייני התנועה או להמעיט בנחיצותה של משטרת תנועה אקטיבית ואפקטיבית אבל התרעומת מגיעה בעיקר מהאופן שבו הדברים מתממשים בשטח כאשר השוטר שמודע לכוחו הרב וליתרונותיו הרבים על הנהג והוא לא טורח אפילו לשקול שוב - אולי בכל זאת הוא טועה כאילו מדובר בעל-אנוש שאינו יכול לטעות וכאילו כל הנהגים שקרנים ורמאים. נוסיף על כל אלו את בעיית החוקים שאינם מדויקים ואינם ברורים מספיק ובחלקם אף לא משרתים כלל את המטרה שלשמה חוקקו ואם תחברו את זה לשוטרים אגרסיביים, קיבלתם תעשיית דו״חות שהאזרחים בסופו של דבר גם אם צודקים אינם מעוניינים להתווכח או ללכת לבתי משפט ולהתעמת מול שוטר שהרי מילה שלו מול מילה של אזרח מבטלת את הצורך בכלל להגיע לבית המשפט. מעבר לכך, ההוצאה סביב ערעור לבית המשפט לעתים רבות עולה על הקנס כולו וכמובן שכאן כבר מתקבלת ההחלטה הסופית לקבל את גזר הדין באהבה. ואנחנו נסיים דווקא בשאלה למחוקקים המכובדים: האם כאשר חוקקתם את החוק נגד החזקת טלפון סלולרי במהלך הנסיעה באמת התכוונתם לכל סוג של מכשיר טלפון? האם טלפון כבוי או תקול נחשב בהגדרה טלפון מבחינתכם? הרי אם הכוונה המקורית הייתה החזקת כל חפץ שהוא במהלך הנסיעה, הדברים קלים וברורים יותר...