מהפכה בטיפול בפצועים בשטח: חיל הרפואה מפרסם את ספר הטראומה המלא המבוסס על לקחי המלחמה

ההנחיות החדשות, המיועדות לכלל דרגי השטח, מלוחמים ועד רופאים ופרמדיקים, משקפות שינויים מבצעיים שגובשו בארבעה תחומים מרכזיים.

השינוי המשמעותי הראשון נוגע לסדר הפעולות במענה הרפואי הראשוני. חיל הרפואה עבר להשתמש בסכמה חדשה המכונה X-CARE, המחליפה את סכמת SABCDE הקודמת. המעבר נולד מתוך הממצאים בשטח, לפיהם דימום מהווה את גורם התמותה המרכזי בקרב פצועי קרב. האות X מייצגת את המילה Extract (חילוץ הפצוע מאזור הסכנה המיידית), ולאחריה מתבצעת הערכת מצב ראשונית המתמקדת בעצירה ובחסימה מוקדמת של הדימום.

על פי נתוני הצבא, הסטת הדגש המבצעי לטיפול המיידי בדימומים הובילה לכך ששיעור הפצועים הקשים שמגיעים חיים לבתי החולים גדל פי שלושה בהשוואה למערכות קודמות, לצד צמצום של כמעט חצי בשיעור התמותה הכללי בשטח.

בתחום השני, הוחלט על הכנסת מנות דם מלא לשימוש רחב ברמת הגדוד המתמרן, חלף השימוש המקובל בעבר ברכיבי דם ספציפיים כמו פלזמה או כדוריות אדומות. השינוי יושם לאחר שמחקר מקיף של חיל הרפואה הראה שיעורי תמותה נמוכים יותר בקרב פצועים שקיבלו עירוי דם מלא וזאת למרות האתגר הלוגיסטי הכרוך בשמירה על קירור המנות בתנאי שטח.

שני התחומים הנוספים נוגעים לטיפול בנתיב אוויר ובפציעות חזה ומתאפיינים דווקא בצמצום ההתערבות החודרנית של הגורם המטפל. ניתוח נתונים מהלחימה והתייעצות עם מומחים בארץ ובעולם העלו כי הנשמה בלחץ חיובי של פצוע שאיבד דם עלולה להחמיר את מצבו. כמו כן, נמצא כי מנגנון ההידרדרות בפציעות חזה ללא טיפול בצינור לגרון הוא איטי ולכן הוחלט להוציא לחלוטין מהפרוטוקול את פעולת ניקוז האוויר באמצעות מחט, מחשש ליצירת נזק משני ללב או לריאה בביצוע שאינו תקין.

עדכון הפרוטוקולים התבצע תוך כדי הלחימה המתמשכת, והתבסס על שני מקורות מידע עיקריים: תחקור רפואי פרטני לאחר כל אירוע להפקת לקחים מערכתיים, והסתמכות על מערכת ניטור הפצועים הצה"לית הפועלת משנת 1996 ומרכזת נתונים על כלל פצועי הטראומה בצבא.

בחיל הרפואה מדגישים כי הספר מוגש בפורמט דיגיטלי במטרה לאפשר עדכון רציף ושוטף שלו בהתאם לנתונים ולמידע שימשיכו להיאסף בשטח.