צעד משמעותי בכנסת: אושר "חוק הילה צור" – נפגעי עבירות מין בילדות יוכלו להגיש תלונה במשך שנים רבות יותר

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את החלק הראשון של "חוק הילה צור" – תיקון חקיקה משמעותי המרחיב את תקופת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים. מטרת החוק היא להעניק לנפגעות ולנפגעי עבירות מין פרק זמן ארוך יותר לפנות לרשויות אכיפת החוק, מתוך הכרה בכך שחשיפת הפגיעה מתרחשת לעיתים רק שנים רבות לאחר האירועים.

את הצעת החוק הובילו חברת הכנסת לימור סון הר מלך, חברת הכנסת אפרת רייטן, חבר הכנסת אליהו רביבו וחברי כנסת נוספים מהקואליציה ומהאופוזיציה, לאחר תהליך חקיקה ממושך שנמשך קרוב לשנתיים וזכה לשיתוף פעולה רחב בין גורמים פוליטיים, משפטיים ומקצועיים.

על פי התיקון שאושר, תקופת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים תוארך כך שניתן יהיה להעמיד לדין עד הגיעו של הנפגע או הנפגעת לגיל 48. במקרים שבהם מדובר בעבירות מין שבוצעו בתוך המשפחה, ובהן עבירות גילוי עריות, תוארך התקופה בשנה נוספת – עד גיל 49 – מתוך הכרה בכך שפגיעות המתרחשות במסגרת המשפחתית מלוות לעיתים קרובות בקושי מיוחד לחשוף את המעשים ולהתלונן עליהם.

יוזמי החוק ציינו כי התיקון מבוסס על ההבנה כי טראומה מינית בילדות אינה מתיישבת עם לוחות הזמנים הקבועים בדין הפלילי. רבים מהנפגעים מצליחים לעבד את הפגיעה, לשבור את השתיקה ולפנות לרשויות רק לאחר עשרות שנים, ולעיתים מגלים כי חלפה תקופת ההתיישנות והאפשרות להעמיד את הפוגע לדין כבר אינה קיימת.

החקיקה הנוכחית היא תוצאה של עבודת מטה רחבת היקף שכללה דיונים מקצועיים ממושכים, שיתוף פעולה בין חברי כנסת מכל סיעות הבית, משרד המשפטים, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אנשי מקצוע מתחומי המשפט והטיפול, וכן נפגעות ונפגעים שבחרו לשתף מניסיונם האישי ולסייע בעיצוב החוק.

יוזמת החוק, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בירכה על אישורו וכינתה את היום "רגע משמעותי עבור נפגעות ונפגעי עבירות המין בישראל". לדבריה, במשך שנים רבות נאלצו נפגעים רבים להתמודד לא רק עם הטראומה עצמה, אלא גם עם מציאות שבה מערכת המשפט כבר לא יכלה להעניק להם מענה בשל מגבלות ההתיישנות. היא הדגישה כי החוק החדש מעניק לאלפי נפגעים ונפגעות הזדמנות נוספת למצות את זכויותיהם ולבקש צדק.

עם זאת, סון הר מלך הבהירה כי מבחינתה מדובר רק בשלב הראשון במהלך רחב יותר. לדבריה, היעד הבא הוא ביטול מוחלט של ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים, מתוך תפיסה שלפיה עבירות מסוג זה מחייבות לאפשר לנפגעים לפנות למערכת המשפט בכל שלב בחייהם, ללא מגבלת זמן.

עוד הודתה חברת הכנסת לכל מי שלקחו חלק בקידום החוק, ובהם נפגעות ונפגעים שחשפו את סיפורם האישי, חברי הכנסת מכל סיעות הבית, שר המשפטים יריב לוין, משרד המשפטים, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אנשי המקצוע וגורמי החברה האזרחית שליוו את המהלך לכל אורכו.

גם יעקב סלע, מנהל השדולה למניעת פגיעות מיניות בכנסת, שנפגע בעצמו מעבירות מין, התייחס לאישור החוק ואמר כי מדובר בצעד היסטורי עבור אלפי נפגעים ונפגעות. לדבריו, החוק משקף הכרה ממלכתית בכך שהשלכותיה של טראומה מינית אינן כפופות ללוחות זמנים משפטיים, וכי פעמים רבות רק לאחר שנים ארוכות מצליחים הנפגעים לשתף את שעברו ולבקש סעד מהמערכת.

לדבריו, אישור החוק הוא הישג משמעותי במאבק למען זכויות נפגעי עבירות מין, אולם המאבק טרם הסתיים. הוא ציין כי בכוונת השותפים למהלך להמשיך ולקדם את החלק השני של "חוק הילה צור", שמטרתו לבטל לחלוטין את ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים, ובכך להבטיח כי דלתות מערכת המשפט יישארו פתוחות בפני נפגעים ונפגעות ללא מגבלת זמן.