בחירת מבקר המדינה: שופטי בג״ץ הציעו לקיים הליך בחירות חדש - ״נקי ללא תיעודים״

שופטי בג״ץ דנו היום (חמישי), מאז שעות הבוקר, בשבע עתירות המבקשות לבטל את בחירתו של עו״ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, אך במהלך הדיון הביעו השופטים ספקות משמעותיים באשר לאפשרות להתערב בתוצאות ההצבעה.

כזכור, ראבילו נבחר ברוב של 61 קולות, מול 57 קולות שבחרו בשופט בית המשפט העליון לשעבר יוסף אלרון. העותרים טוענים כי חברי כנסת מהקואליציה נדרשו לצלם את הצבעתם החשאית מאחורי הפרגוד, וכן כי קשריו של ראבילו עם ראש הממשלה מהווים ניגוד עניינים לתפקיד. גם השופט בדימוס אלרון הצטרף לעתירות הללו. 

עו״ד ראבילו הבהיר כי הליך בחירתו היה חוקי לחלוטין ואמר כי הוא ״דוחה טענות לתלות פוליטית״. כעת, על המשנה לנשיא העליון נעם סולברג והשופטים גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן להכריע האם לפסול את המינוי או לא. 

במהלך הדיון אמרה השופטת רות רונן כי פסילת הבחירה על בסיס הטענות עלולה ליצור תקדים בעייתי: ״אם נפסול את הבחירות, המשמעות היא שכל חבר כנסת יוכל בעתיד להביא לפסילת הליך בחירה באמצעות צילום ההצבעה״. נציג העותרים, עו״ד עמית מור, טען מנגד כי כשם שפוסלים קלפי שבה נמצאו אי-סדרים, כך יש לפסול גם את ההליך הנוכחי.

היועצת המשפטית של הכנסת ביקשה לדחות את העתירות, והדגישה כי לא הוצגו ראיות חד-משמעיות לכך שחברי הכנסת אולצו לצלם את הצבעתם. השופטת גילה כנפי-שטייניץ ציינה כי סוגיית קשריו של ראבילו עם נתניהו עשויה לקבל מענה באמצעות הסדר ניגוד עניינים, ללא צורך בביטול המינוי.

לאחר שמיעת הטיעונים הרבים משני הצדדים, יצאו השופטים להפסקה קצרה וכשחזרו ממנה הציעו לקיים הליך בחירות חדש ״נקי וללא תיעודים״ לתפקיד מבקר המדינה. השופטים לא הסכימו בשלב זה לתת סעד לעצירת הליך ההתלמדות של עו״ד ראבילו לתפקיד. כעת, על הצדדים להגיש את תגובתם לדברי השופטים בתוך כשלושה ימים.