הדגם הראשון של הכלי פותח והורד לשימוש בשטח בתוך חודשים ספורים בלבד מהגיית הרעיון, שהתעורר עם תחילת המלחמה.

הצורך באמצעים ניידים וניתנים להטסה התבסס על לקחים שנלמדו מהמלחמה באוקראינה, שם נעשה שימוש נרחב ברחפני FPV המעבירים למפעיל שידור וידאו בזמן אמת מהמצלמה.

שלושה חודשים בלבד מתחילת עבודת התכנון הגיעה הגרסה הראשונה לפעילות מבצעית וזמן קצר לאחר מכן נרשם החיסול הראשון באמצעותה ברצועת עזה.

רע"ן פיתוח ביחידה, ע"צ א', מסביר כי שלבי הגיבוש הראשונים התבצעו במחשב, שם הוגדרה התוכנה, בוצע ניתוח סוללה, ונוספו או הוסרו מאפיינים טכנולוגיים בהתאם לאיכות הפגיעה ביעד.

היכולות המבצעיות של הכלי באו לידי ביטוי בחודש מאי 2026, כאשר כוחות חטיבה 226 ביצעו חיסול של מחבל חיזבאללה שרכב על אופנוע.

מפקד יחידת יפת"ח, סא"ל ע', מציין כי הרחפן מסוגל לעקוב אחר מטרות נעוצות גם במהירות של 130 קמ"ש. המערכת מאפשרת ללוחמים לזהות מטרה חשודה, לשגר את ה'עטלף' ולפוצץ את ראש הקרב המתקדם מעל האויב בטרם יבחין בכלי.

הבחירה במודל זה נבעה מיחס עלות-תועלת גבוה, המתאפיין במחיר נמוך, משקל נשיאה מתאים, קצב ייצור מהיר ויכולת הכשרה פשוטה. כדי להנגיש את הטכנולוגיה ללוחמים בשטח ללא צורך בהכשרה ארוכה, הקמו ביפת"ח מדור ייחודי המורכב מלוחמים שנפצעו בקרב. לוחמים אלו שבו לשירות כמפתחי אמל"ח וכמדריכים והם אלו שמכשירים את הכוחות בקצה המבצעי על בסיס ניסיונם המבצעי. מפגשים אלו מאפשרים להם להביא חזרה לשולחן השרטוטים תובנות ורעיונות מדויקים לשדרוג המערכת בזמן אמת.

קצת יותר משנתיים מאז הטיסה הראשונה, הפרויקט התרחב ועשרות גרסאות ודגמים נגזרו מהדגם המקורי לצורך משימות מגוונות. המודולריות של הרחפן מאפשרת לחבר אליו רכיבים שונים כמו חיישנים ופרופלורים בהתאם לצורך.

היעד המרכזי הבא של מחלקת הפיתוח הוא הקניית יכולת הגעה עצמאית למטרות והפעלה של מספר רחפנים במקביל בתוך 'להקה' מסונכרנת, כך שהמערכת תדע לזהות חלון מסומן ולהכווין את עצמה אליו באופן עצמאי.

בנוסף, בימים אלו עובדים ביחידה על פיתוח קפסולות סגורות לאחסון הרחפנים בשטח, שיאפשרו את הפעלתם מרחוק בעת הצורך המבצעי.