7 שנות מאסר: ועדת החוץ והביטחון דנה בחוק שיחמיר את הענישה להברחות בגבולות

ועדת החוץ והביטחון קיימה היום דיון בשתי הצעות חוק העוסקות בהחמרת הענישה על הברחות שלא דרך מעברי גבול והפיכתן לעבירות ביטחוניות. הדיון התמקד בצורך להגן על ריבונות המדינה אל מול תופעה שהתרחבה משמעותית בשנים האחרונות.

במרכז הדיון עמדה הצעה ממשלתית המבקשת לקבוע עבירה חדשה של הברחת חפצים לישראל או ממנה שלא דרך תחנת גבול, שהעונש עליה יעמוד על עד 7 שנות מאסר. לצד זאת נדונה הצעה פרטית של ח"כ עמית הלוי, המבקשת להחמיר את הענישה ל-15 שנות מאסר ולהגדיר את סיכול ההברחות כאחד מתפקידי שירות הביטחון הכללי.

במהלך הדיון הציג ח"כ הלוי את השינוי הדרמטי בשטח וציין כי השימוש ברחפנים זולים וזמינים שינה את מאזן הכוחות. לדבריו, כיום לא מדובר עוד בעשרות רחפנים בודדים, אלא במאות רחפנים מדי שבוע ואלפים מדי חודש החוצים את הגבולות כשהם נושאים משקלים כבדים.

נציג המשטרה שנכח בדיון הזהיר כי ההברחות הללו מהוות את אחד המקורות המרכזיים להצטיידות בנשק של ארגוני פשיעה וגורמי טרור. הוא הדגיש כי נשק שמופנה היום לזירה הפלילית עלול להיות מופנה מחר לזירה הביטחונית. גם נציגת משרד המשפטים חיזקה את הדברים וציינה כי הטכנולוגיה הפכה את ההברחות לנגישות וקלות יותר, וקשות בהרבה לסיכול.

במהלך הדיון נרשמה מחלוקת בנוגע לשילוב השב"כ במאבק. ח"כ רם בן ברק הביע התנגדות למעורבות השירות במשימות שיטור אזרחיות, בעוד ח"כ הלוי ביקש למזג את הצעות החוק כך שהעונש יעמוד על 10 שנים ותפקידי השב"כ יעודכנו בחוק.

הייעוץ המשפטי לוועדה הבהיר כי בשל פערים בשלבי החקיקה של שתי ההצעות, לא ניתן למזגן במלואן בשלב זה. חלק מהדיון נערך במתכונת חסויה, ובו נשמעה עמדת השב"כ שהביע תמיכה בקידום החקיקה הממשלתית ובהגדרת ההברחות כעבירה ביטחונית. הצעת החוק הממשלתית צפויה להמשיך להליך הכנה לקריאה שנייה ושלישית.