ברגע האחרון: היועמ"שית ביקשה דחייה נוספת בהגשת תגובתה לבג"ץ בתיק מינוי האלוף גופמן

לאחר הגשת תגובות הממשלה והוועדה המייעצת, ביקשה גלי בהרב-מיארה ארכה עד ליום ראשון לצורך ניתוח הטיעונים וקבלת אישורים | במוקד המחלוקת: הקושי המשפטי שבאימוץ דעת המיעוט של השופט גרוניס אל מול תקדימי עבר

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה היום בקשה דחופה למתן ארכה להגשת עמדתה לבג"ץ בנוגע לעתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד.

בבקשה, שהוגשה שעות ספורות לפני פקיעת המועד המקורי, ביקשה היועמ"שית לדחות את הגשת התגובה ליום ראשון הקרוב. בנמקה את הבקשה, ציינה היועמ"שית כי למרות המאמצים להימנע מדחייה, נדרש זמן נוסף לצורך השלמת העבודה וקבלת האישורים הנדרשים.

המהלך מגיע לאחר שיתר הצדדים בתיק, בהם הממשלה, הוועדה המייעצת למינוי בכירים והאלוף גופמן עצמו, כבר הגישו תגובות מפורטות לבית המשפט. גורמים פוליטיים ומשפטיים מעריכים כי הצורך בדחייה נובע מרצונה של היועמ"שית לבחון מחדש את עמדתה המסתמנת לאור הטיעונים המעמיקים שהוצגו בתגובות אלו, המנוגדים לקו המקורי של הייעוץ המשפטי.

סלע המחלוקת המשפטי בתיק נוגע לחוות דעתו של יו"ר הוועדה המייעצת לשעבר, השופט בדימוס אשר גרוניס. בעוד שרוב חברי הוועדה אישרו את מינויו של גופמן, גרוניס נותר בדעת מיעוט חריפה וקרא לפסול את המועמד בשל טענות לפגמים בטוהר המידות הקשורים ל"פרשת אלמקייס". היועמ"שית ניצבת בפני דילמה משפטית, שכן אימוץ דעת המיעוט של גרוניס עלול להיחשב כסטנדרט כפול, בהתחשב בכך שמינויה שלה עצמה עבר בנסיבות של חילוקי דעות דומים בתוך הוועדה.

מנגד, בתגובות שהגישו הממשלה והאלוף גופמן, הודגשה פעילותו של הקצין במהלך אירועי השבעה באוקטובר וצוטט "פסק דין זיני" כתקדים משפטי המגביל את יכולת ההתערבות של בית המשפט במינוי קצינים מצטיינים. לפי טיעונים אלו, אין מקום לפסילת המינוי על בסיס דעת מיעוט, במיוחד כאשר רוב חברי הוועדה המקצועית סבורים כי המועמד ראוי לתפקיד.

ביקורת נמתחה על דפוס הפעולה של היועמ"שית, בטענה כי הגשת הבקשה לאחר צפייה בתגובות המשיבים מאפשרת לה לבצע מקצה שיפורים בעמדתה. מעבר לכך, עלו תהיות בנוגע למהות האישורים שציינה היועמ"שית בבקשתה, לאור העובדה שבהליך הנוכחי היא אינה מייצגת את הממשלה או את הוועדה, שהגישו ייצוג נפרד. כעת ממתינים הצדדים להחלטת בג"ץ האם לאשר את הדחייה המבוקשת.