המחיר הכלכלי של הפשיעה בחברה הערבית: כ-10 מיליארד שקל בשנה

סקירה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מעלה כי העלייה החדה באלימות פוגעת בהשקעות, בתעסוקה ובפריון ומהווה נטל שמוערך בשיעור של כ-0.5% מהתוצר המשקי

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם דוח תקופתי המנתח את המחיר הכלכלי של הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בישראל. הנתונים מצביעים על מגמת עלייה חדה ברמת הפשיעה בעשור האחרון, כאשר מספר מקרי הרצח בשנת 2025 הגיע ל-255, נתון המשקף שיעור של 11.9 מקרים לכל 100 אלף איש. מדובר בשיעור חריג בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD, העומד על 3.1 מקרים ל-100 אלף איש.

ממצאי הסקירה מדגישים כי הפשיעה אינה מסתכמת בפגיעה בביטחון האישי והחברתי, אלא מייצרת השלכות מאקרו-כלכליות שליליות. על פי הניתוח, רמות פשיעה גבוהות מצמצמות את האטרקטיביות של אזורים להשקעות פרטיות, פוגעות בהזדמנויות תעסוקה ומעמיסות עלויות נוספות על הפעילות העסקית.

הספרות הכלכלית המצוטטת בדוח מצביעה על קשר סיבתי דו-כיווני: תנאים כלכליים קשים, כגון אבטלה וחוסר מעש בקרב צעירים, מגבירים את הפשיעה, אשר בתורה מדכאת את הצמיחה הכלכלית באותם אזורים. בהתאם לכך, החוקרים מצאו מתאם חיובי בין שיעור הצעירים הערבים בגילאי 24-18 שאינם משתלבים בתעסוקה או בחינוך לבין שכיחות מקרי הרצח ביישובים הערביים.

העלות הכלכלית הישירה של הפשיעה "העודפת" בחברה הערבית, כלומר מעבר לרמת הפשיעה הממוצעת המאפיינת מדינות מפותחות, נאמדת ב-10 מיליארד שקל בשנה לפחות. סכום זה שקול לכ-0.5% מהתוצר המקומי הגולמי של המשק הישראלי ומהווה כ-4% מהתוצר של החברה הערבית עצמה.

באוצר מבהירים כי מדובר באומדן שמרני, שכן הוא מתמקד בפגיעה בפעילות הכלכלית בלבד ואינו משקלל השפעות רוחב אפשריות על יתר חלקי המשק, שעשויות להוביל את העלות המצטברת לכ-19 מיליארד שקל בשנה בתרחישים רחבים יותר.

בחלוקה דמוגרפית וגיאוגרפית, עולה כי כ-91% מקורבנות הרצח הם גברים, כאשר כ-76% מהם הם צעירים בגילאי 40-18. מבחינה גיאוגרפית, למעלה ממחצית ממקרי הרצח מרוכזים באזור חיפה והצפון, המאופיינים בריכוז אוכלוסייה ערבית גבוה.

הנתונים מתבססים על עיבודים של נתוני הלמ"ס ויוזמות אברהם ומשלבים תובנות ממחקרים כלכליים בינלאומיים בנושא העלות הכלכלית של פשיעה ואלימות.