אריה זיידנשטדט, חוקר לשעבר ברשות ניירות ערך, העיד כי מסמכים הנוגעים לראש הממשלה הופקו כבר ביוני 2017 ללא צו הרחבה מתאים. הסנגור עמית חדד הציג מיילים המעידים על חקירה מוקדמת שנערכה ללא סמכות

עדותו של אריה זיידנשטדט, חוקר ביחידת המודיעין של רשות ניירות ערך ועד ההגנה ה-15 במשפט נתניהו, סיפקה היום בבית המשפט המחוזי בירושלים פרטים חדשים על ראשית הליכי החקירה בתיק 4000. במהלך הדיון עלו שאלות מהותיות בנוגע לחוקיות איסוף הראיות שקדמו לפתיחה הרשמית של התיק.

במוקד העדות עמד מייל מה-27 ביוני 2017, אשר הוגדר על ידי ההגנה כראיה המצביעה על "סימון מטרה" מוקדם. זיידנשטדט אישר כי הוא חתום על הפקת המסמך, הגם שלא איתר אותו פיזית בעצמו. לפי עדותו, החומרים נמצאו במהלך חיפוש שביצעה חוקרת המודיעין שרה דוידי במחשבי חברת בזק. העד תיאר כיצד לאחר גילוי הבקשות הקשורות לראש הממשלה ומקורביו, פנה עם הממצאים למנהל יחידת החקירות, אלי לוי, אשר הגדיר את החומרים כחשד לשוחד והנחה להמשיך בבדיקה תוך הגבלת שיתוף המידע.

במהלך חקירתו הנגדית של עורך הדין עמית חדד, הודה זיידנשטדט כי לא הוצא צו הרחבה משפטי הנדרש לצורך הפקת חומרים שאינם בתחום הצו המקורי, הממוקד בעבירות ניירות ערך. כאשר נשאל על חובתו המקצועית לעצור את החיפוש ולהמתין לאישור שיפוטי, השיב העד כי העניין אינו בסמכותו. בנוסף, עלתה טענה מצד ההגנה כי תצהירים שעליהם חתום זיידנשטדט נוסחו בפועל על ידי גורמים אחרים והועברו אליו לחתימה בלבד.

הדיון הדגיש את הפער בין מועד תחילת פעולות האיסוף לבין חוק יסוד הממשלה, המחייב אישור מוקדם ומפורש של היועץ המשפטי לממשלה לצורך חקירת ראש ממשלה. בעוד שהחקירה הרשמית בתיק 4000 נפתחה בתחילת 2018, עדותו של זיידנשטדט מאששת כי חומרים הנוגעים לנתניהו הופקו כבר בקיץ 2017.

השופט עודד שחם ביקש מהעד הבהרה באשר למניעים להפקת המסמכים למרות היעדר צו מפורש. זיידנשטדט ציין כי נוכח מעורבותם של גורמים בכירים ושאול אלוביץ', חש כי לא ניתן להותיר את הממצאים בדרג הזוטר וכי אלי לוי היה הגורם שהגדיר את הפעולה כחקירה פלילית.

הפרקליטות, באמצעות התובעת יהודית תירוש, התנגדה לקווי חקירה מסוימים בטענה שאינם עומדים בכללי השאלות הפתוחות. עדות זו צפויה להוות נדבך משמעותי בטענת "הגנה מן הצדק" שמבקשת ההגנה לבסס, בטענה כי הראיות בתיק נאספו ללא בסיס חוקי ומתוך חריגה מסמכות.