הממשלה פותחת את המסלול לסיוע למפעלים בהפחתת פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית

משרד האנרגיה והתשתיות, משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה והמשרד להגנת הסביבה פרסמו את מסלול המענקים השנתי המיועד לעידוד התייעלות אנרגטית והסבת דלקים בתעשייה. המהלך, שמתקיים זו השנה השנייה ברציפות, נועד לסייע למפעלים להיערך למתווה מס הפחמן הממשלתי ולשפר את כושר התחרות שלהם באמצעות טכנולוגיות דלות פחמן. התוכנית כוללת הקצאה של 300 מיליון שקלים שיתפרסו על פני שלוש שנים.

הסיוע מנוהל באמצעות הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה ומציע מענקים בשיעור של 25% עד 50% מההשקעה, עד לתקרה של 3.5 מיליון שקלים לפרויקט. מסלולי התמיכה מחולקים לשני אפיקים עיקריים. הראשון מתמקד בהתייעלות בצריכת דלקים או בהסבתם לחשמל, מימן וגז טבעי. האפיק השני נועד לייעל את צריכת החשמל במפעלים באמצעות החלפת ציוד חשמלי במערכות מתקדמות והתקנת אמצעי חיסכון.

בסבב הנוכחי הרחיבה הממשלה את רשימת הסקטורים הזכאים להגיש בקשות. כעת נכללים בה גם בתי קירור, מכבסות תעשייתיות, מתקני טיפול בפסולת, שירותי קייטרינג מוסדיים וענפי כרייה וחציבה נבחרים. כמו כן, עודכנו דרישות הסף בנוגע לשימוש בקררים. במסגרת זו, תתאפשר תמיכה רק במערכות המבוססות על קררים בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית נמוך, זאת במטרה להבטיח עמידה בתקני פרוטוקול מונטריאול לטווח הארוך.

בנוסף, פרויקטים של הסבת דלקים לחשמל, מימן או גז טבעי דחוס יהיו פטורים מעמידה במדד הסף של עלות השקעה לטונה הפחתת פליטות, צעד שנועד לעודד פרויקטים בעלי פוטנציאל גבוה לצמצום זיהום אוויר.

התוכנית מגיעה לאחר שורת פרויקטים שאושרו בשנה שעברה, ביניהם מהלך של מפעל מעדני יחיעם להחלפת דודי קיטור הפועלים על מזוט במערכות המבוססות על משאבות חום והשבת חום שיורי.

דוגמה נוספת היא השקעה של חברת דגת הארץ בקיבוץ ניר דוד בשדרוג מערכות קירור ומיזוג למערכת מודרנית העושה שימוש בקרר R-290. חברת סלטי שמיר ביצעה גם היא מהלך דומה בשיתוף חברת ESCO ישראל, במסגרתו הוסבו דודי קיטור המופעלים בגפ"מ למחוללי קיטור חשמליים.

המועד האחרון להגשת הבקשות הוא ה-25 במאי 2026. כלל פרטי ההוראה, התנאים ואופן ההגשה זמינים באתר הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה בקישור הבא: https://did.li/9ycsl.

שרי הממשלה המעורבים בתוכנית ציינו כי המענקים מהווים נדבך מרכזי בתוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה, שנועדה לאזן בין צרכי הסביבה, הפחתת הוצאות האנרגיה של המפעלים והיערכות למדיניות מיסוי הפחמן החדשה.