ארון הברית ממשיך לעורר עניין, סקרנות ואמונה עמוקה בקרב רבים. על פי המסורת היהודית, הארון היה הכלי המקודש ביותר במשכן ובבית המקדש הראשון בירושלים, ובו נשמרו לוחות הברית שניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

על פי הכתובים והמסורת, הארון היה עשוי עצי שיטים ומצופה זהב טהור, ומעליו דמויות הכרובים. הוא שימש כסמל מרכזי לנוכחות האלוקית ולליווי הרוחני של עם ישראל בתקופת ההתנחלות בארץ ובימי הממלכה.

השאלה המרכזית שמעסיקה חוקרים, ארכיאולוגים ומאמינים כאחד היא מה עלה בגורלו של הארון לאחר חורבן בית המקדש הראשון. קיימות מספר מסורות: חלק מההשערות ההיסטוריות טוענות כי נבזז או הועבר לאזורי מסופוטמיה, בעוד במסורת היהודית קיימת תפיסה אחרת שלפיה הוסתר הארון עוד לפני החורבן.

לפי מסורות חז״ל, ייתכן כי הוסתר בידי המלך יאשיהו באזורים תת־קרקעיים באזור הר הבית, אולם אין לכך ממצא ארכיאולוגי מאומת.

בעשורים האחרונים מתבצעות חפירות ומחקרים סביב אזורים כמו עיר דוד וסביבות הכותל המערבי, אך בשל רגישות דתית והיסטורית, חלקים משמעותיים מהר הבית אינם נגישים למחקר ארכיאולוגי מלא.

חוקרים מדגישים כי נכון להיום אין הוכחה מדעית חד־משמעית לקיומו או למיקומו של הארון, אך במקביל המסורת היהודית ממשיכה לראות בו פריט היסטורי מרכזי בעל משמעות רוחנית עמוקה.

עבור רבים, ארון הברית אינו רק נושא למחקר היסטורי, אלא סמל לקשר המתמשך בין עם ישראל, תורתו וארץ ישראל.