תיעוד יוצא דופן ששודר בטלוויזיה הפלסטינית חושף מציאות מדאיגה בקרב חלקים מהחברה הערבית בישראל. בציון יום האדמה ה-78, נראים המונים עולים להריסות הכפרים העקורים ומכריזים בגלוי על המועד כ"יום השיבה". המסר המהדהד בסרטון "לא שכחנו, אנחנו עוד נחזור" אינו משאיר מקום לספק: מדובר בוויתור מוחלט על הזהות הישראלית לטובת אימוץ מלא של נרטיב המאבק הפלסטיני.

התמונות המגיעות מהשטח אינן רק מפגן של געגוע, אלא הצהרת כוונות אקטיבית. הבחירה להעניק לדור הצעיר חינוך המושתת על חלום ה"שיבה" ועל שלילת המציאות הקיימת מעמיקה את הקרע בין המדינה לאזרחיה. כאשר המסרים הללו מקבלים בימה רשמית בשידורי התעמולה של הרשות הפלסטינית מיטשטש הקו המפריד בין מחאה לגיטימית לבין התגייסות תודעתית מלאה לשורות האויב.