הבוקר מתכנס הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון לדיון בעתירות הדורשות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבחינת טבח השבעה באוקטובר.

הדיון מתקיים תחת אבטחה כבדה ובהחלטה חריגה מנעו השופטים כניסת קהל ואת משפחות החטופים והנרצחים לאולם. בראש ההרכב עומדים השופטים נעם סולברג, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, חאלד כבוב ויחיאל כשר. השופט יצחק עמית לא ישתתף בדיון, לאחר שפסל את עצמו מחשש לניגוד עניינים.

במוקד המחלוקת ניצבת שאלת זהות הגורם שימנה את חברי הוועדה. העותרים, בגיבוי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, דורשים את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, שחבריה ימונו על ידי נשיא בית המשפט העליון. מנגד, הממשלה מקדמת מתווה של "ועדת חקירה לאומית", שבו נציגי הוועדה ייבחרו בהסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה.

עמדת הממשלה, כפי שהוגשה לבג"ץ, שוללת את סמכותו החוקית של בית המשפט להתערב בנושא זה, בטענה כי התערבות כזו מהווה פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות.

בממשלה חוששים כי ועדת חקירה ממלכתית תהיה נגועה בהטיה פוליטית נגד הדרג המדיני, שכן היא כפופה למינויים של נשיא בית המשפט העליון, ללא מעורבות של נבחרי ציבור. הדרג המדיני סבור כי המודל המוצע על ידו, המבוסס על איזון פוליטי בין סיעות הבית, נועד להבטיח הוגנות ולמנוע מצב של חקירה פוליטית.

מנגד, המבקרים את עמדת הממשלה טוענים כי מדובר בדרך מתוחכמת של הממשלה "לחקור את עצמה".

עד כה, דחתה הממשלה את הקריאות להקמת ועדה בטענה כי אין לעסוק בחקירות בעת מלחמה. מאז אוקטובר 2023 חלה הסלמה בצעדי בית המשפט, שכללה צו ביניים נגד חקירת מבקר המדינה בנושא ומתן צו על תנאי לממשלה.

מהלך זה של בג"ץ העביר את נטל ההוכחה לממשלה, שתצטרך להסביר לשופטים מדוע אין להקים את הוועדה הממלכתית כנדרש. הדיון, שמועבר בשידור חי לציבור, עשוי להוביל להכרעה בעלת השלכות היסטוריות על היחסים בין הרשות השופטת לרשות המבצעת ועל המנגנון שבו יתוחקרו אירועי המלחמה.