בכל שנה, כשהשמש שוקעת ויום הזיכרון נכנס, קולו של יהורם גאון בוקע מהרמקולים ומרעיד את הלב: "תציל את עצמך - ביקש אז הפצוע". אבל מאחורי המילים של "בלדה לחובש" מסתתר סיפור שגורם גם לאנשים הכי חזקים לבכות.

הנבואה שהגשימה את עצמה: למרות שהשיר נשמע כמו סיפור אמיתי, הוא נכתב כדמיון של המשורר דן אלמגור. המציאות המצמררת הדביקה אותו רק שנתיים מאוחר יותר: במלחמת ששת הימים, החובש שלמה אפשטיין ז"ל נשכב על פצוע כדי להגן עליו מרסיסים, נהרג במקום והציל את חייו. המילים "אני נשאר איתך" הפכו מצמררות פי כמה כשנכתבו בדם במציאות.

השיר שהיה "חזק מדי" לרדיו: לא כולם יודעים, אבל אחרי שהשיר זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר 1969, פרצה סערה. הורים שכולים התקשו לשמוע את תיאור המוות הישיר: "היום הוא יום מותי – ענה לו החובש". הכאב היה כל כך גדול, עד שביקשו להפסיק להשמיע אותו בימי חול. מאז, הוא שמור כמעט אך ורק לרגעים הכי קדושים של יום הזיכרון.

הקרבה ללא גבולות: השיר הזה הוא לא רק מילים ומנגינה, הוא התמצית של צה"ל: הרגע שבו אדם בוחר להישאר תחת אש בשביל חבר, גם כשהוא יודע שזה יעלה לו בחייו. ביום הזיכרון הזה, כשהשורה "נשארתי כאן איתך" תתנגן שוב, נזכור את כל החובשים והלוחמים שקיימו את ההבטחה הזו עד נשימתם האחרונה.