רעננה מאז ומתמיד היוותה סמל ומופת לשילוב מדהים של חילונים ודתיים. הסטטוס קוו בעיר, שנשמר בקפידה מאז הקמתה, הוא מודל לחיקוי עבור ערים אחרות בארץ.

אולם נראה כי ישנו מיעוט קולני ושולי המנסה בכל כוחו לגרור את תושבי העיר, ללא הצלחה, אל תוך מדמנה של פילוג, קנטרנות ושנאת חינם אנטי-דתית.

​פוסט שפורסם בקבוצת פייסבוק מרכזית של תושבי רעננה, גרר גל שוטף של תגובות ביקורתיות. תושבת העיר התלוננה בפוסט על בית פרטי הממוקם בכניסה לעיר(מכביש 4), שעליו מתנוסס דגלה הצהוב של תנועת חב"ד.

בפוסט נכתב: "הדגל מאוד בולט מכל הכיוונים. נותן תחושה לנכנס לעיר שזה המאפיין שלה. אני מוצאת בכך טעם לפגם ומבקשת להחליף בדגל ישראל". הדרישה להכתיב לאדם פרטי אילו דגלים/סמלים מותר לו לתלות על מרפסת ביתו, קוממה עליה מיד עשרות תושבים, מכל גווני הקשת הפוליטית-חברתית.

​תושבי רעננה, שמוקירים את הפעילות של שליחי חב"ד, בייחוד בימי חוסר וודאות אלו, סירבו לשתף פעולה עם הניסיון לפגוע בזכות לקניין וחופש הביטוי.

שרשור התגובות הפך למפגן של סובלנות אמתית, כשהמגיבים חשפו את הצביעות שמאחורי הבקשה. אחת התגובות הבולטות, של תושבת העיר, שמה מראה מול הכותבת ותהתה: "ואם זה היה דגל של מצעד הגאווה שעומד שם, גם היית מבקשת להוריד את הדגל?". תגובה מוחצת נוספת הבהירה את גבולות חופש הביטוי: "מדובר בשטח פרטי ואנשים מדהימים. חב"ד עושים עבודת קודש, זכותם לתלות כל דגל שירצו... אי אפשר להיכנס לאנשים לחיים ולבית שלהם ולהגיד להם מה לתלות".

 תגובות רבות אחרות ציינו כי בזמן שחיילינו מוסרים את נפשם, ההתעסקות הקנטרנית בדגל צהוב של אמונה היא מיותרת ומנותקת.

​הניסיון לייצר קרע נכשל כישלון חרוץ. הרוח הגבית שקיבל בעל הבית מתושבים חילונים ודתיים כאחד, שהתייצבו להגן על חופש הדת, חופש הביטוי ועל הוקרת תנועת חב"ד, עשתה את שלה. 

בעקבות מטח התגובות החד-משמעי וההתנגדות העזה של תושבי העיר, כנראה כותבת הפוסט הבינה כי רעננה היא לא המקום לחרחור ריב אנטי-דתי, ומחקה את הפוסט.