השופט סולברג: "אף אחד לא רוצה לראות את החרדים בכלא, רוצים אותם משרתים - אך נתקלים בקיר אטום"

בג"ץ דן בבקשות להטלת סנקציות על הממשלה בגין אי-יישום פסיקת גיוס החרדים. בצה"ל מדווחים על עלייה מתונה במספר המתגייסים, בעוד נציגי הממשלה טוענים כי הדרג המקצועי ממתין לחוות דעת משפטיות

בית המשפט העליון התכנס הבוקר לדיון בהרכב מורחב בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, בעקבות בקשות להוצאת צווי בזיון בית משפט נגד הממשלה. העותרים ובראשם התנועה לאיכות השלטון וארגון "אימהות בחזית", טוענים כי הממשלה נמנעת מיישום פסק הדין המורה על גיוס בני ישיבות ואינה מקדמת אכיפה או סנקציות כלכליות כנדרש.

במהלך הדיון מתח השופט סולברג ביקורת על התנהלות המדינה וציין כי נוצר הרושם שהתכתובות בין המשרדים משמשות לדחיית הקץ. לדבריו, איש אינו מעוניין במאסרם של חרדים, אלא בשילובם בשירות, אך המאמצים נתקלים ב"קיר אטום". מנגד, מזכיר הממשלה יוסי פוקס הציג את עמדת הדרג המדיני וטען כי הממשלה פועלת לשיפור תנאי המשרתים, בין היתר באמצעות אישור הטבות בסך 25 מיליארד שקלים לאנשי מילואים, תקציב שהמגזר החרדי אינו שותף לו. פוקס הוסיף כי הממשלה פנתה ליועצת המשפטית לממשלה לבחינת סנקציות שאינן דורשות חקיקה, אך טרם קיבלה מענה בנושא.

הדיון התאפיין בחילופי דברים קשים. יו"ר "אימהות בחזית", איילת השחר סיידוף, האשימה את בית המשפט בגרירת רגליים וטענה כי העיכובים פוגעים בלוחמים המשרתים מזה 914 ימים. במקביל, עו"ד אליעד שרגא דרש להטיל סנקציות אישיות על שרים, תוך שהוא מטיח האשמות בנציגי המדינה. מן העבר השני, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הבהירה כי לא ניתן לבצע אכיפת גיוס על קבוצה המונה כ-100 אלף איש באמצעות כוח משטרתי בלבד.

במסגרת הצגת הנתונים לבית המשפט, פירט ראש אגף כוח אדם בצה"ל, תת-אלוף טל, את מגמות הגיוס בקרב המגזר החרדי. מהנתונים עולה כי בשנת 2024 התגייסו 1,812 חרדים ובמחצית הראשונה של שנת 2025 נרשמו 1,866 מתגייסים. אף שמדובר בעלייה מספרית מסוימת, בצה"ל מבהירים כי הנתונים עדיין רחוקים מלעמוד ביעדים שהוצבו.