ערי הטילים התת-קרקעיים הפכו למלכודת עבור משטר האייתוללות - עליונות מודיעינית ופצצות חודרות בונקרים מאפשרות לצה"ל "לקבור" את מערך הירי האיראני בתוך המבצרים שלו.

פרויקט הדגל האסטרטגי של איראן, "ערי הטילים" התת-קרקעיות, נחשף בימים האחרונים כנקודת התורפה המרכזית של המשטר במערכה מול ישראל וארה"ב. על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", הדוקטרינה האיראנית שגרסה כי חציבת בונקרים עמוק בתוך סלעי הגרניט תבטיח חסינות מפני תקיפה, קרסה אל מול העליונות המודיעינית והטכנולוגית של בעלות הברית.

הריכוזיות המסיבית של אלפי טילים באתרים קבועים הפכה אותם למטרות סטטיות שקל לאתרן, ובמקום לצוד משגרים ניידים, חיל האוויר פשוט "סוגר" את הבסיסים על יושביהם באמצעות השמדת פתחי המנהרות ודרכי הגישה.

הדיווח מציין כי התקיפות המדויקות על נקודות התורפה של הבונקרים, כמו מערכות האוורור, התקשורת והחשמל, הופכות את השהייה בהם לבלתי אפשרית בתוך שעות ספורות. יתרה מכך, השימוש בפצצות האמריקניות חודרות הבונקרים (MOP) יצר זעזועים סיסמיים שמוטטו את התשתיות הפנימיות, ובכך הפכו את ארסנל הטילים היקר למחסן גרוטאות עמוק באדמה.

היכולת "לקבור" את האיום בתוך המבצר שלו עצמו היא המהפך האסטרטגי הגדול של מבצע "שאגת הארי", שמוכיח כי הבטון והסלע שנועדו להגן על המשטר הפכו למלכודת מוות עבורו.