מי מנסה להסתיר את האמת? מבקר המדינה בביקורת חסרת תקדים על בכירי מערכת הביטחון

משרד מבקר המדינה הגיש היום את מענהו לצו על תנאי שהוציא בית המשפט העליון בסוף דצמבר 2025. במסגרת התגובה, התבקש בג"ץ לקיים דיון דחוף בעתירות, תוך הצעה כי חלקו הראשון של הדיון יהיה חסוי. במעמד זה, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן צפוי להציג ממצאי ביקורת רגישים, הכוללים חומרים בסיווג "סודי ביותר".

בנוסף, המבקר דורש להרחיב את הרכב השופטים הדן בתיק. הבקשה מתבססת על כך שההכרעה נוגעת לפרשנות חוקתית של "חוק יסוד: מבקר המדינה" ולליבת סמכותו של המוסד, נושא בעל חשיבות לאומית עליונה אשר עולה בקנה אחד עם החלטות דומות שקיבל בג"ץ לאחרונה.

בתשובת המשרד פורטו הנזקים הממשיים שנגרמו לאינטרס הציבורי עקב צו הביניים, תוך הפרכת טענות העתירות. המבקר מתריע מפני התנהלותם של גורמים במערכת הביטחון והדרג המדיני:

"בעוד העתירות דנן תלויות ועומדות, ישנם, למגינת הלב, בעלי תפקידים בגופים מבוקרים, שעצם קיומן של העתירות משמש בפיהם נימוק לניסיון לחמוק ממתן מענה לביקורת המדינה, או להצר את צעדיה, בעניינים שצו הביניים אינו חל עליהם וקיים חשש ממשי מפני "מדרון חלקלק" בעניינים אלה".

המבקר מותח ביקורת חריפה על חשיפת מידע חלקי מהביקורת על ידי המבוקרים עצמם:

"אם אין די בכך, ישנם בעלי תפקידים, בדרג המדיני ובדרג הצבאי, שחשפו לציבור פרטים מהותיים מתוך הליכי הביקורת, בין אם באמצעות התקשורת ובין אם במסגרת העתירות דנן (ללא חיסוי המידע). התנהלות זו אינה תקינה שכן במצב דברים זה, שבו הליכי הביקורת הופסקו טרם השלמת הדוחות ופרסומם לציבור, נחשף הציבור לתמונה חלקית, כפי שנמסרה על-די בעלי תפקידים כאמור, במקום לקבל דוחות ביקורת מלאים וסופיים, הכוללים את ממצאיו של מבקר המדינה, כפי שהם מתגבשים בהתאם למתודולוגיה המקצועית של ביקורת המדינה. דומה שאין צורך להכביר מילים על המשמעות הבעייתית של המקרים האמורים ועל הנזק לאינטרס הציבורי במצב דברים זה".

לסיום, הובהר בתשובה כי עבודת המבקר אינה מתנגשת עם הקמת ועדת חקירה עתידית:

"לא זו בלבד שביקורת המדינה אינה שוללת הקמת ועדת חקירה, אלא היא אף פותחת ערוץ נוסף להקמתה. כלומר, המחוקק ראה בביקורת המדינה ובוועדת חקירה ככלים משלימים, ולא סותרים..."