ריקבון בשירות המדינה | הדו"ח של מבקר המדינה מוכיח איך הבירוקרטיה הממשלתית הפכה לגן עדן לזיופים והונאות - בזמן שביטחון האנרגיה של ישראל נותר ללא מענה

פרוטקציות ל"מאכערים", פרצות אבטחה חמורות במערך הדיגיטל, ומשק אנרגיה שלא עודכן עשור: מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מגיש דוח קטלני שמוכיח כי בזמן שהאזרח הממוצע מטורטר ומשלם ביוקר, המערכות הממשלתיות מפקירות את הביטחון ואת הקופה הציבורית.

בשעה שישראל ניצבת בפני אתגרים קיומיים, דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום חושף תמונה מבהילה של רשלנות ניהולית, הפקרות ביטחונית וזלזול עמוק בכספי הציבור. מהתורים המשפילים מחוץ למשרד החוץ ועד לחוסר המוכנות של משק האנרגיה למלחמה – המבקר מתניהו אנגלמן לא חוסך בביקורת וקובע: המערכות תקועות בעבר, והאזרח הוא זה שמשלם את המחיר.

משרד החוץ: גן עדן למאכערים, גיהנום לאזרח
בזמן שמשרד החוץ אמור להוות את חלון הראווה של ישראל בעולם, המציאות בשטח מזכירה מדינות עולם שלישי. בשנים 2022-2024 הונפקו כ-854,000 אישורי אפוסטיל (אימות מסמכים רשמיים), אך מאחורי המספרים מסתתר מחדל שירותי וכלכלי חסר תקדים.

מס "מאכערים" של 45 מיליון ש"ח: בגלל צמצום התורים והגבלת השירות ללשכה אחת בלבד בירושלים, אזרחים נאלצו להמתין שעות תחת כיפת השמיים, ללא הצללה או מים. התוצאה? רבים נדחקו לשלם לשירותי שליחים ו"מאכערים". רק בשנת 2023 שילמו הישראלים כ-45 מיליון שקלים מיותרים רק כדי לעקוף את הבירוקרטיה.

הפקרות וזיופים: המבקר קובע כי 77% מהאישורים הונפקו ללא אימות חתימה כנדרש! משרד החוץ הנפיק עשרות אלפי אישורים בלי שיש לו בכלל דוגמת חתימה להשוואה במערכת, מה שמהווה פרצה אדירה לזיוף מסמכים רפואיים, אקדמיים ומשפטיים.

פגיעה בחוק המידע הפלילי: המבקר מצא כי משרד החוץ והמשטרה מאפשרים זליגת מידע פלילי רגיש לידי אזרחים וסוכנים, בניגוד לחוק, באופן שעלול להוביל לשימוש לרעה במידע.

מחדל האגרות: איפה הכסף?
ההפקרות במשרד החוץ מגיעה גם לכיס של כולנו. בגלל היעדר ממשק דיגיטלי בין מערכות התשלום למערכות הביצוע, עובדי המשרד מקלידים נתוני קבלות ידנית – מתכון בטוח לטעויות ואובדן כספים: חור שחור של 1.1 מיליון ש"ח: כ-5,000 קבלות שרשומות במשרד החוץ פשוט לא קיימות במערכת התשלומים הממשלתית. בסך הכל נמצאו אי-התאמות כספיות בסך של מעל מיליון ש"ח.

שכחו לעדכן את המחיר: במשך שנה שלמה גבו במשרד החוץ 38 ש"ח לאגרה במקום 39 ש"ח כפי שנקבע בחוק. המחדל הקטן הזה עלה לקופת המדינה במיליון שקלים נוספים של אובדן הכנסה.

פרצת אבטחה במערך הדיגיטל: "אינטרסים זרים"
אחד הממצאים המטרידים ביותר נוגע לעמדות השירות העצמי של מערך הדיגיטל הלאומי. הביקורת מצאה כי למי שאינם עובדי מדינה – כמו עובדי רשתות פארם – יש גישה חופשית למפתחות של עמדות המכילות נייר ממשלתי רשמי עם סימני ביטחון.

"קיימת פרצה המאפשרת לגורמים בעלי אינטרסים זרים להשתלט על העמדות ולהנפיק אישורים – סיכון ממשי לניצול לרעה, מעילות והונאה", מתריע המבקר.

בנוסף, 36% מהעמדות שנבדקו היו תקולות, ובשליש מהן הונפקו מסמכים על נייר לבן פשוט, ללא סמל מדינה, מה שפוגע באמינות המסמכים הישראליים בעולם.

הפקרות אנרגטית: נרדמו בשמירה לפני ה-7 באוקטובר
החלק השני של הדוח עוסק בבטן הרכה של ישראל – משק החשמל והאנרגיה. המבקר קובע כי המדינה הגיעה למלחמה כשאינה ערוכה מספיק, בשל גרירת רגליים של משרדי האנרגיה, האוצר והמשפטים.

מדיניות מיושנת: ערב המלחמה, משרד האנרגיה פעל לפי עקרונות שלא עודכנו מאז 2016, למרות השינויים הדרמטיים בשוק. בז"ן – סכנה בלב אוכלוסייה: המבקר מבהיר כי המיקום הנוכחי של בז"ן בחיפה מסוכן. המלחמה חידדה את הסכנה שבסמיכות חומרים מסוכנים לריכוזי אוכלוסייה, אך הממשלה טרם הסדירה את התשתית החקיקתית הנדרשת לטיפול בעורף בשעת חירום.

 היעדר ביטחון אנרגטי: בניגוד למדינות האיחוד האירופי, לישראל אין עדיין מדיניות מוסדרת לשיפור הביטחון האנרגטי, מה שמשאיר אותנו חשופים במצבי קיצון.

משרד החוץ: "יודגש כי דו״ח המבקר מתייחס לפעילות עבר בנושא אפוסטיל בין השנים 2022 עד 2024. מאז משרד החוץ למד את מימצאי הדו״ח, תיקן ליקויים שנמצאו בדו״ח, ופועל כדי להטמיע לקחים נוספים, בין היתר, בהפרדה והוספת שעות קבלת קהל, פיתוח מערכת ממוחשבת בתחום האפוסטיל ועוד. המשרד נמצא בקשר ישיר עם משרד המשפטים ומשרדים ממשלתיים נוספים בכל הנוגע לנושאים בדו״ח המצריכים הירתמות בין משרדית".