הפקרות בחינוך ובתשתיות | המבקר חושף פערים מזעזעים בשיקום יישובי העוטף: "התושבים ללא מענה"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום דוח נוקב על הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו במתקפת הטרור של שבעה באוקטובר. הדוח מתמקד בדרג האזרחי ומצביע על כשלים נרחבים בממשלה, במינהלת תקומה וברשויות המקומיות, שמנעו יישום מלא ומהיר של תוכניות השיקום והתמרוץ לתושבים ולעובדי הוראה.

חבל התקומה כולל את העיר שדרות ואת 46 היישובים הכפריים שבתחום המועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב. לאחר מתקפת הטרור, חזרו לבתיהם עד מאי 2025 כ-59,000 מתוך 64,000 תושבים, אך ארבעה מהיישובים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר נותרו עם עבודות שיפוץ קריטיות לא מושלמות. שטחים פתוחים בהיקף של 7,893 דונם נפגעו בלחימה, ושיקום מלא שלהם טרם בוצע.

מינהלת תקומה וגופי הממשלה גיבשו תוכנית חומש לשיקום ולפיתוח חבל התקומה, אך הדוח מציין כי התוכנית פורסמה באוקטובר 2025, כ-18 חודשים לאחר המועד המקורי. הקיצוץ בתקציבי הפיתוח ב-1.5 מיליארד ש"ח פגע בקידום תשתיות, שירותים איכותיים ותעסוקה.

בתחום החינוך, תוכנית החומש גובשה ללא שיח עם המועצה האזורית אשכול – הקהילה שנפגעה קשות – וכתוצאה מכך מנגנון תמרוץ עובדי ההוראה הוקצה רק בשיעור נמוך: מתוך תקציב של 200 מיליון ש"ח מומשו בפועל רק 16.8 מיליון ש"ח. בנוסף, סל תקומה לחינוך לא נוצר באופן שמבטיח חלוקה הוגנת בין התלמידים, והפערים בין בתי הספר חמורים: לדוגמה, תלמיד באחד מבתי הספר במועצה חוף אשקלון קיבל 442 ש"ח בלבד לעומת 5,866 ש"ח בבית ספר במועצה אשכול.

תוכנית החומש לחיזוק השלטון המקומי, שהוקצתה למשרד הפנים בסך 190 מיליון ש"ח, לא יושמה במלואה. המשרד לא פעל ליישום התוכנית, והקצאת התקציב עברה למינהלת תקומה רק בחצי שנה לאחר אישורה. עד סוף 2025 לא מומשו התקציבים באופן מלא.

המבנה הדו-רובדי של המועצות האזוריות מציב אתגרים ניהוליים: חוסר בהירות באחריות לשיקום ופיתוח הוביל למחלוקות עם היישובים ולמתח עבודה נוסף.

כ-7,900 דונם שטחים פתוחים לא חקלאיים נפגעו במתקפת הטרור, ושיקום מוערך בכ-70 מיליון ש"ח לא בוצע במלואו. רק באוגוסט 2025 פורסם קול קורא להקצאת 43 מיליון ש"ח לשיקום שטחים פתוחים, ללא מנגנון מרכזי לתיאום הפעולות בין הרשויות ולמיפוי השטחים שנותרו לשיקום.

בביקורת מעקב על מגורי הביניים בקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה, נמצא כי בחלק גדול מהמבנים היו תקלות חמורות (74% מהמבנים). המבקרים ציינו כי תקלות אלו משפיעות ישירות על איכות החיים של התושבים ומעכבות את חזרתם לשגרה.

ניתוח ההשקעות מצביע על פערים: השקעות גדולות בשדרות העלו את דירוגה החברתי-כלכלי, בעוד השקעות מתונות באופקים ונתיבות לא השפיעו באופן משמעותי על דירוגן. בנוסף, תוכניות פיתוח קלאסטרים כלכליים באופקים לא תאמו את התוכנית האזורית של מינהלת תקומה, והעדר תיאום גרם לפגיעה במרקם ההשקעות.

על אף הבטחות הממשלה, תושבים רבים שנפגעו בטראומת מתקפת הטרור ושאינם מעוניינים לחזור לבתיהם, טרם קיבלו מענה מסודר. הדוח קורא לפעול ללא דיחוי למתן פתרון מסודר ומקיף.

מבקר המדינה אנגלמן הדגיש: "יש לתקן את הליקויים על מנת שמי שחווה את טבח 7.10 ישוקם בהקדם. לא ניתן לקבל את העובדה שטרם גובש פתרון ממשלתי חילופי סדור לתושבים שאינם מסוגלים לשוב לבתיהם. על ראש הממשלה, השר במשרד האוצר ומינהלת תקומה לפעול ללא דיחוי לאיתור והסרת החסמים לקידום השיקום של החבל, של תושביו ושל קהילותיו".