לאחרונה גוברת הביקורת בעיר טבריה מצד הורים לילדים בעלי צרכים רפואיים שמתארים חוסר אונים מול העירייה, כאשר לא מעט פעמים, הם נאלצים להשאיר את הילדים בבית, או אף לשלוח את הילדים לבית ספר ללא סייעת, או גרוע מכך להיאלץ לשלוח את הילד עם סייעת ללא הכשרה רפואית, מה שעלול לגרום לסכנת חיים. לדבריהם, הסיבה העיקרית לחוסר בסייעות הרפואיות, אינה משום שישנה מצוקת כח אדם, אלא בעיקר מפני שמזלזלים בתנאי השכר של אותם סייעות רפואיות, מה שגורם להן לחוסר רצון לבוא לעבודה החשובה כל כך.

אמא לילד שבנה חולה בסוכרת שלומד בבית ספר "ארליך" בעיר תיארה לחדשות 04 את הכישלון הגדול והמסכן חיים. לדבריה, לא ייתכן שסייעות רפואיות נפגעות פעם אחר פעם בתנאי השכר שלהם, רק משום שאולי הם כוח עבודה מוחלש, ואולי משום שאין גוף גדול שנלחם עבורם. לשם הדוגמא תיארה האמא איך נאלצה להחליף 4 סייעות במשך שנה וחצי !!! תחלופה שנגרמת בגלל אכזבתן של הסייעות הרפואיות מכך שפוגעים להן בשכר פעם אחר פעם.

תלונתיהן של הסייעות הרפואיות לגבי תנאי השכר לדבריה, הם מכמה וכמה סיבות: אם זה סייעת שאמרו לה בעירייה לעבוד שעות נוספות- כשעתיים, ואחרי כמה חודשים מודיעים לה שבעצם כלל אין אישור לתשלום על שעות נוספות אלו, ואם זה בגלל שסייעות מחתימות במערכת ההחתמות בבית הספר, ואו אז כשמגיע התאריך שבו אותן סייעות אמורות לקבל את המשכורת, הזעומה גם כך, מודיעים להן בעירייה, שלא הועברו נתוני ההחתמות של בית הספר לעירייה. לא תתקשרו לבית הספר להבין מדוע נתוני ההחתמות לא עברו? האם בגלל זה סייעת אמורה לא לקבל שכר על עבודה חשובה כל כך? האם זו אשמתן של הסייעות? שואלת האם.

אם לא די בזאת, מתארת האמא כיצד אפילו מענק הצמדה שהובטח לאותן סייעות על חודש שלם, לא משולם להם כבר תקופה ארוכה, בתירוצים מתירוצים שונים, אם כן יש להתפלא על כך שסייעות רפואיות עוזבות ולא מתמידות בעבודתן רק בגלל תנאי השכר שלהן?

האם שבנה חולה בסוכרת, מתארת איך הבן שלה, שאסור לו להיות דקה אחת בלי השגחה, לעיתים נאלץ להיעדר מבית הספר, כי אין סייעות, או שלעיתים מכיוון שאין סייעת רפואית, מציעים להם מהעירייה סייעת רגילה שלא עברה הכשרה רפואית, מה שמסכן בהכרח את הילד, כי אין לסייעת זו הכשרה איך מזריקים, איך נותנים אינסולין, ואיך מצילים את חייו של הילד במקרה של פרכוס חלילה, וכשפונים לגורם בעירייה ע"מ שיביאו סייעת רפואית, תשובתה של מי שאמונה על נושא זה: "אין לי מה לעשות בעניין"

האם העירייה תתעורר רק כשתגיע טרגדיה חלילה? האם לא הגיע הזמן לפתור נושא כאוב זה?

​מעיריית טבריה נמסר בתגובה לפנייתינו: "עיריית טבריה רואה בבריאותם ובביטחונם של ילדי העיר בעלי הצרכים הרפואיים - ערך עליון, ואנו מבינים לליבם של ההורים ושותפים לדאגתם הכנה. חשוב להבהיר כי נושא העסקת הסייעות הרפואיות מוכתב ברובו על ידי הנחיות הממשלה והסכמי השכר הארציים. עם זאת, העירייה אינה מסתפקת בכך ופועלת ללא לאות כדי להבטיח רצף טיפולי לכל ילד וילדה. העירייה משקיעה מאמצים כבירים בגיוס סייעות מיומנות למרות המחסור הארצי הקיים בתחום זה. יצוין כי עיריית טבריה היא בין הבודדות בארץ שאינן משביתות גנים למרות מחסור בסייעות"